ב-2021 שילוב של נשים בצבא נראה כמו דבר מובן מאליו, אלא שבמדינות ערב יש אנשים שזה עדיין לא מחליק להם טוב בגרון. בכווית המפרצית נעשתה החודש היסטוריה כששר הגנה וסגן ראש הממשלה, השייח' חמד ג'אבר אל-עלי, הודיע קבל עם ועדה כי הם החליטו לפתוח את האפשרות לנשים להתגייס לצבא כקצינות מתמחות ומשקיות, בשלב הנוכחי בעיקר בתפקידי הקשורים לרפואה וכתומכות לחימה. "שום דבר לא ימנע מכן להגן על המדינה שלכן", כך הפיץ את הבשורה בסרטון ההכרזה.
שר ההגנה של כווית הודיע על פתיחת תפקידי לחימה לנשים - ועורר את התנגדותם של מי שעדיין חושבים ש"נשים צריכות להיות בבית". הפעילה החברתית סארה אל-חמירי שיגרה אליהם מסר דרך @kaisos1987: "לא מוכנות יותר שיחליטו בשבילנו"#מעבר_לקו #חדשותהלילה pic.twitter.com/5teCFKkMNS
— כאן חדשות (@kann_news) October 26, 2021
חשוב לציין שכבר כיום יש יותר מ-400 נשים אזרחיות שמסייעות לצבא מבחוץ, למשל בבית החולים הצבאי או בסדנאות מקצועיות, אבל הן לא מוגדרות כנשות צבא. לכן, ההחלטה הזאת של השייח' מעוררת הדים בכווית ומחוצה לה לכאן ולכאן, ומלווה בחוסר נוחות מופגן אצל חלק מהציבור ובקרב אישי ציבור המזוהים עם המחנה האסלאמיסטי.
"אישה לא אמורה לשאת נשק. אם קצרה ידם של הגברים, הנשים לא יצילו אתכם - זה חטא גדול", הטיף חבר הפרלמנט לשעבר, מוחמד האיף. "אנחנו לא מתנגדים להעסקת נשים, אבל לא ראוי שאישה תהיה בצבא", גרס אזרח מבוגר. קולות ההתנגדות ברחוב הכוויתי מגיעות גם מצד נשים, כפי שניסחה אזרחית אחת: "נשים אמורות לעבוד רק בעבודות שמתאימות להן".
אז זאת חצי הכוס הריקה, אלה שסבורים שהאישה לא מתאימה לשרת בצבא. יש אפילו חבר פרלמנט לשעבר בכווית שאמר "הנשים צריכות להיות בבית", תסמינים פטריארכליים קלאסיים.
אבל אל מול המחנה שמתנגד יש גם מחנה שתומך בהחלטה ואומר שהיא הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן. סעודיה השמרנית הקדימה את כווית בעניין הזה, באמירויות כבר יש טייסות קרב ובאופן כללי במרחב הערבי נשים נוכחות ברוב הצבאות, גם אם לא בקדמת החזית.
סארה אל-חמירי, פעילת זכויות כוויתית שחיה מחוץ למדינה, שוחחה עם כאן חדשות וביקשה להעביר מסר ברור למחנה המתנגדים למהלך שילוב הנשים בצבא: "לא מוכנות יותר שיחליטו בשבילנו". "ההחלטה הזאת מעוררת התנגדות של התפיסה המוסלמית הדתית שמייחסת לנשים חוסר אונים וחולשה", המשיכה אל-חמירי. "אבל אסור לשכוח את חלקן של הנשים בכווית במאבק בפלישה של עיראק. הן יצאו להילחם. אפילו היו גברים שפחדו וברחו - אבל הן עמדו איתן".
הדינאמיקה הזאת שהתעוררה בכווית היא מעניינת, במיוחד כשהיא נחשבת במפרץ למדינה יחסית יותר פתוחה מבחינת חופש הביטוי ובמתן זכויות פוליטיות לנשים. כווית הייתה המדינה הראשונה במפרץ שאימצה שיטה פרלמנטרית בתחילת שנות הששים וב-2005 אפשרה לאישה להצביע ולהתמודד בבחירות לפרלמנט, על אף שהשלטון מלוכני.
על פניו מדובר בהחלטה היסטורית בכווית שנותנת תקווה לכך שהאישה המפרצית והערבית ב-2021 נמצאת במקום טוב יותר משהייתה. ועדיין, הקולות שמתנגדים מזכירים שיש דרך ארוכה עד שיגיע שיוויון אמיתי בין גברים לנשים ושהתפיסה שהאישה צריכה להיות בבית, גם אם פחות טרנדית, עדיין קיימת בחוגים מסוימים.
