דוח מיוחד של האו"ם שפורסם אתמול (שני) הציג תמונה קודרת: הוא קבע כי האנושות לא תוכל למנוע התחממות של מעלה וחצי בממוצע בשני העשורים הבאים, ושבני האדם גרמו באופן חד משמעי לשינויי אקלים. כדי לשנות את המצב מדינות ברחבי העולם יידרשו לצעדים דרסטיים, שמולם עומדים שני קשיים מרכזיים.
קושי טכנולוגי: כשמסתכלים על היעדים של הנשיא ביידן, שהם המתקדמים ביותר בתחום של המאבק בהתחממות הגלובלית, המטרה היא להגיע ל-0 פליטת גזי חממה ב-2050. מדובר בעשור אחרי מה שממליצים עליו מומחי אקלים. בצד השני של הכדור נמצאות הודו וסין, המזהמות הגדולות ביותר, שלא מוכנות לשתף פעולה עם המאבק האקלימי.
הטענה המרכזית שלהן למערב היא: אתם התפתחתם על חשבון תעשיות מזהמות, אז למה שאנחנו נתחשב בזה? כדי לפתור את הבעיה יש צורך להציג למדינות המתפתחות טכנולוגיות שיאפשרו להן להמשיך את תהליכי צמיחה, תוך שמירה על כדור הארץ.
משבר האקלים | לפי דוח מדעני האקלים, למניעת התחממות מסוכנת נדרש צמצום פליטת גזי החממה ב-50% בעשור. גם המדיניות של הנשיא ביידן לא מספיקה. הודו וסין, המזהמות הגדולות ביותר, לא מסכימות לפעול לצמצום הפליטה בשיעור הנדרש@MoavVardi #חדשותהערב pic.twitter.com/RaAhsnjQEO
— כאן חדשות (@kann_news) August 9, 2021
הקושי הכלכלי: להחלטה על מדיניות ירוקה יותר יש מחיר כלכלי – פיטורי ענק של עובדים בתעשיות מזהמות והחלפתן בתעשיות ירוקות. אף ראש ממשלה או נשיא רוצה להיות בצד שהוביל לגלי פיטורים, במיוחד כשמולו עומדות תעשיות ותיקות וחזקות. אחד מכלי הניגוח הגדולים של הנשיא לשעבר טראמפ בביידן היה הנושא הזה בדיוק, טראמפ טען שביידן יוביל לפיטורי ענק בשל האג'נדה הירוקה שלו.
ישראל ירוקה? לא כל כך
למרות המאמצים של גורמים בממשלה להציג את ישראל כבולמת של משבר האקלים, המציאות רחוקה מכך. הייעדים של ישראל לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לדוגמה, עמדו בשנת 2014 על 5% – יעד שאותו השיגה ישראל רק בסוף 2019. היעד לשנת 2020 היה 10%, אך ישראל הגיעה ל-6% בלבד.
משבר האקלים | ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לייצור חשמל המבוסס על אנרגיה מתחדשת. היעד להפחתת פליטות הפחמן ל-2030 בישראל – 27%, באירופה – 55%. הדיווח של @ifatglick ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/5mlHqWmy5h
— כאן חדשות (@kann_news) August 9, 2021
ומה לגבי הפחתה של פליטות? בזמן שכל המדינות המפותחות הגישו לאו"ם יעדים לצמצום הפליטה עד סוף 2020, שתיים לא הגישו בזמן – טורקיה וישראל. כשישראל כן הגישה את היעדים, הם הגיעו לבערך חצי מהיעדים של מדינות האיחוד האירופי – 27% לעומת 55% עד שנת 2030.
ויש עוד. בהצעת המחליטים לקידום "כלכלה דלת פחמן" שהכריזו עליה בראש חוצות, רצו להכניס בגרסאות הראשונות שלה יעד משודרג לכניסת אנרגיות מחדשות - 40%. גורם שמעורב בפרטים סיפר לכאן חדשות שבגרסאות המאוחרת משרד האנרגיה בלם את עניין, כך שהיעד נותר 30% עד לשנת 2030.
מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז התייחס אתמול לממצאי הדוח ואמר: "ישראל, כמי שמתמודדת מאז הקמתה עם אתגרי אקלים קשים, מחזיקה ידע וניסיון רב בתחומי החדשנות האקלימית. הניסיון והידע הישראלים יכולים לסייע למדינות בעולם כולו בתחומי טכנולוגיות מים והתפלת מי ים, חקלאות עמידה לבצורת ושינויי אקלים, אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה, פיתוח תחליפי חלבון מן החי, ייעור מחדש ותחומים נוספים שיסייעו לכולנו להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו".
