חמושה באקדח וכדורי "הולופוינט", לבושה בבגדים שחורים שמסתירים את זהותה, נכנסה טה ראנגימאריה נ'גארימו, בת 27 ממוצא מאורי, לבית החולים בשכונת האמפסטד שבלונדון כשהיא מחפשת בחור אותו מעולם לא פגשה. תמונתו נמצאת בידה, והמטלה שהוטלה עליה - לחסל אותו. גרים וודהאץ' בן ה-38, הבחור אותו חיפשה, אכן היה בבית החולים. הוא עבד בתור קבלן איטום גגות, ושוחח בטלפון הציבורי שנמצא באחד המסדרונות כשנ'גארימו ניגשה אליו וירתה בו ארבעה כדורים - שלושה בראשו ואחד בכתף. הוא נהרג במקום. היא חמקה מבית החולים מבלי שיבחינו בה וחזרה לניו זילנד.
ראנגימאריה נ'גארימו נחשבת לאישה הראשונה שהוגדרה כרוצחת שכירה שפעלה בתחומי הממלכה המאוחדת. מדובר בתואר מפוקפק עליו היא שומרת עד היום - קרוב ל-30 שנה לאחר האירוע.
דית' ברידג'ס, שהכיר את נ'גארימו במהלך עבודתם המשותפת בפאב מקומי בניו זילנד, שאל אותה מדוע חיסלה את וודהאץ', אך היא צחקה ולא ענתה. "היינו כמו אח ואחות", סיפרה הרוצחת. ברידג'ס בן ה–20 הכיר את פול טאבס, מתקן גגות מצפון לונדון שאהב לספר את קורות חייו – על איך בנה את עצמו מאפס בגיל 15 והפך לבעל עסק משלו בשנות ה-30 לחייו. כנראה שכל עץ היחסים הסבוך הזה לא היה משנה דבר אם טאבס לא היו מכיר את גרים וודהאץ'.
וודהאץ' גר באחוזה והחזיק רכב פורשה בחנייה. הוא וטאבס התחילו לעבוד ביחד ונראו כמו שני כוכבים עולים בשנות ה-80. המצב ביניהם הסתבך מהר מאוד והם הפכו משותפים עסקיים לאויבים. לוודהאץ' היה מזג חם והוא היה שקוע בחובות. פול טאבס דיווח על חשדות להעלמת כספים מקופת החברה מצד וודהאץ' למשטרה, והאחרון איים שהוא יהרוג את אחת מחברות הצוות. לא ברור כמה האיומים של וודהאץ' היו אמיתיים, אבל לטאבס וברידג'ס לא הייתה כוונה לגלות. הפחד הפך לשנאה, והשנאה? לתוכנית התנקשות בחייו של וודהאץ'.
הייתה בעיה אחת – לאף אחד מהשניים לא היה ניסיון בחיסול או בארגון אחד. ברידג'ס הצליח להשיג אקדח אותו הוא העביר לנ'גארימו עטוף במגבת והורה לה – שני כדורים לראש, שניים לחזה. היא נכנסה לבית החולים בהמספטד, ירתה ואז הגיעו הדם והצעקות. היא זרקה את האקדח וברחה לעיר הולדתה. טאבס וברידג'ס נעצרו על ידי בלשי משטרת לונדון, שהצליחו לאתר אותם ולבסס את המניע.
לחבריה הקרובים בניו זילנד, אמרה בכלל נג'ארימו שהייתה מעורבת בעסקת סמים, אבל הקשר הקרוב עם שני שותפיו העסקיים לשעבר של וודהאץ', והבריחה המהירה מלונדון עוררו את חשד החוקרים והם הציבו לה אולטימטום – לחכות שתוסגר או לחזור לבריטניה, למרות התנגדותם החריפה של עורכי דינה היא בחרה לחזור.
לטענתה, במהלך ביקור בכנסיית אוקלנד היא קיבלה הארה, "אלוהים דיבר אליה". להתמודד עם האמת זו האפשרות היחידה ומשקל רב הוסר מכתפיה כשהיא הבינה שהיא חייבת לספר את האמת על הפשע שביצעה. בינתיים, הסיפור הלא שגרתי תפס כותרות ברחבי הממלכה. עד לאותו זמן, הזמנת רצח היו עסקיהם של גברים בלבד והנה מגיעה צעירה בת 27 שמבצעת חיסול מטווח אפס.
צילום: אי-פי
ד"ר מוחמד רחמן, קרימינולוג ומומחה לרוצחים שכירים מאוניברסיטת בירמינגהם שבאנגליה הסביר: "רוצח שכיר מוצלח יצטרך לעבור תהליך פסיכולוגי של מסגור-מחדש. בני אדם לא מתוכננים להרוג, הם צריכים לתייג את המטרה כאובייקט ששווה לרצוח תמורת כסף." אבל השלב הקשה באמת הוא אחרי שהאצבע לחצה על ההדק, הימים, השבועות והחודשים, תחושות האשמה והפרנויה, ד"ר רחמן המשיך: "את הרצח עצמו היא [טה ראנגימאריה נ'גארימו] הצליחה לבצע וידעה שהיא חייבת להגן על עצמה לאחר מכן, מה שהיא כשלה בו זה להמשיך את חייה לאחר הרצח."
בבית המשפט "אולד ביילי" שבלונדון טה ראנגימאריה נ'גארימו ישבה בדוכן הנאשמים וסיפרה את האמת: "היד שלי החזיקה את האקדח והסרתי את נצרת הבטחון, התהלכתי שוב ושוב והתחבטתי עם עצמי – לעשות את זה או לא. ואז, משהו בי פשוט נשבר ועשיתי את זה. היו ארבע יריות אבל אני זוכרת רק אחת, הירייה שפגעה בפניו."
בשנת 1996 דית' ברידג'ס ופול טאבס הצליחו לקצר את עונשם ל-17 ו–22 שנה בהתאמה אחרי ערעור לבית המשפט. בשנת 2005 טה ראנגימאריה נ'גארימו גורשה חזרה לניו זילנד, אחרי למעלה מעשור אותו בילתה בבתי מאסר באנגליה. ועדיין, השאלה שהחוקרים שאלו שוב ושוב נותרה ללא מענה: למה היא עשתה זאת?
