הכלכלות של מדינות המפרץ במשך שנים נשענות על עובדים זרים. בחלקן הכמות של העובדים הזרים אף גורמת לכך שמספר המקומיים נמצא במיעוט, כך זה בקטר ובאמירויות למשל. אלא שלמרות הכמות המספרית של העובדים זרים, היחס שהם מקבלים באותן מדינות שנוי במחלוקת ויש מי שיגידו שהם זוכים לתנאים של עבדות. המעסיקים הם בעלי הכוח והעובדים הזרים הם טרף קל בעבורם.
אז מצד אחד, העובדים הזרים הם למעשה חלק בלתי נפרד מהמדיניות הכלכלית של אותן מדינות, שהתבססה במשך עשורים על העושר של מדינות המפרץ בזכות הנפט, מה שאפשר את ההסתמכות על העובדים הזרים בעיקר במקצועות השירותיים – תיירות, מסעדנות וכו', וגם בענף הבנייה. מצד שני, מוטלות על העובדים הזרים מגבלות - כדי שלא ירימו ראש.
ספירת הפועלים שמתו בעבודות להכנת מונדיאל 2022 בקטאר הסיטה זרקור לעבר תנאי העובדים הזרים במדינות המפרץ. השבוע עשתה סעודיה צד משמעותי לעבר שיפור התנאים - וביטלה את שיטת הכפאלה. מה זה אומר?@kaisos1987 @lielkyzer #משחקי_הכיס pic.twitter.com/j6UVM87JmE
— כאן חדשות (@kann_news) March 17, 2021
השלטונות באותן מדינות לא עשו עד השנים האחרונות מהלכים משמעותיים כדי לשנות את המצב – עד השבוע. בסעודיה, המדינה המובילה מבין שש מדינות המפרץ, החל שינוי דרמטי במה שזכה לכינוי "שיטת הכפאלה" – הערבות/החסות.
שיטת הכפאלה היא שיטה שמעניקה למעסיק סמכויות כמעט מוחלטות על חייו של העובד הזר שתלוי בו. כמו למשל עצם העובדה שהדרכון של העובד מופקד אצל המעסיק.
אבל עכשיו סעודיה משנה את כללי המשחק ומבטלת כמעט לחלוטין את השיטה שזכתה לביקורות קשות בזירה הבין-לאומית. מתחילת השבוע נכנסו לתוקף כללים חדשים, או ליתר דיוק חוזה חדש ביחסים שבין המעסיק לעובד הזר, שמעניקים לעובד יותר חופש פעולה, כמו אפשרות לעבור בין עבודות תחת תנאים מסוימים, מה שלא היה אפשרי עד כה, וגם לנסוע לחו"ל בתיאום עם המעסיק.
בסעודיה מציגים את המהלך כדבר מהפכני - חלק מחזון 2030 של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שנועד ליצור תחרות בשוק התעסוקה, שבו סעודיה שואפת להכניס יותר מקומיים ונשים. אבל יש עוד עניין, וזה מן הסתם מעבר לתחרותיות – נושא זכויות האדם. בתחום הזה תדמיתה הבין-לאומית של סעודיה לא טובה.
רק כדי לסבר את האוזן - בסעודיה המספרים של העובדים הזרים נעים בין 6.5 ל-8.5 מיליון מתוך 33 מיליון בני אדם. במדינות אחרות במפרץ כאמור העובדים הזרים מהווים את רוב האוכלוסייה. ולא רק סעודיה בעסק הזה של שינוי היחס כלפי העובדים, אלא גם מדינות אחרות. בהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר את קטר, הנסיכות שזכתה לביקורות קשות על כך שהפקירה למוות פועלים באצטדיונים שהיא בנתה לקראת מונדיאל 2022.
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)
מלבד הביקורות על מצב זכויות האדם, קיימת גם ההשפעה של נגיף קורונה על אותן מדינות, שגרמה לצניחה במחירי הנפט, להאטה בצמיחה של הכלכלות וגם לעזיבה ב-2020 של לא מעט עובדים זרים. 4% מהעובדים הזרים במדינות המפרץ עזבו אותן במהלך 2020. ייתכן שלצד הניסיון להראות למערב התקדמות בנושא זכויות האדם, הסעודים גם מנסים למזער נזקים ולהשאיר חלק מהעובדים הזרים מתוך מחשבה שללא הכוח שלהם בשוק התעסוקה, הכלכלה עלולה להיות בבעיה.
עד כה רוח המפקד בנוגע לעובדים הזרים ותנאי העסקתם הרעים חלחלה למטה - ואותם עובדים גם סובלים מעת לעת מגילויי גזענות והתקפות. יהיה מעניין לראות האם לנוכח כל הנסיבות שהשתנו באמת ישתנה גם היחס לעובדים הזרים באותן מדינות.