מלחמת החיסונים, היכן זה יגמר: בקרב שמתנהל כרגע בין מעצמות העולם על כל מנת חיסון, יש מובילה בלתי צפויה לחלוטין: ישראל חיסנה עד כה 53% מאוכלוסייתה במנת חיסון אחת לפחות, כשאחריה איחוד האמירויות עם 32%, בריטניה עם 13%, בחריין עם 10% וארצות הברית עם 8.9%.
ישראל וכל השאר. שיעור המתחסנים במדינות נבחרות, מתוך: Ourworldindata.org
מדינות מרכזיות כמו גרמניה, צרפת, איטליה וספרד מדשדשות הרחק מאחור עם שיעורי התחסנות של 3-2 אחוזים מהאוכלוסייה שהתחסנה עד כה. בסוף השבוע האחרון הפער הזה – בין הכלכלות החזקות של מדינות אירופה לבין מספר מנות החיסון שקיבלו, הפך לזירת עימות בין-לאומית.
מה קרה? האיחוד האירופי כועס על כך שאינו מקבל מספיק חיסונים. במיוחד שחברות חיסונים כמו ביונטק ואסטרהזניקה הן אירופיות ואף מייצרות את החיסונים בשטח האיחוד - פייזר אף מייצרת את החיסונים שלה לא רחוק ממטה האיחוד האירופי בבלגיה.
מה החברות טוענות? באסטרהזניקה למשל, האשימו את האיחוד האירופי שהשתהה וחתם על חוזה עם החברה שלושה חודשים אחרי מדינות אחרות, ומסיבה זו הוא מתעכבת אספקת החיסונים. החברה גם טענה לבעיות במערך הייצור.
תרגיל בריטי? אלא שבשבוע שעבר התבררה לאירופים מציאות קצת אחרת. גורמים בבריטניה טענו כי סוכם עם אסטרהזניקה שרק לאחר שמפעלי החברה בבריטניה ייצרו 100 מיליון מנות בעבור הבריטים, יהיו מפעלים אלה חופשיים לספק מדינות אחרות. כלומר בריטניה, שרק לאחרונה נטשה את האיחוד, תחסן את כל תושביה – גם הצעירים, לפני שהאיחוד יקבל מנות שיספיקו לחסן את האוכלוסייה המבוגרת שלו.
תגובה חסרת פרופורציות: האיחוד האירופי זעם על הבריטים. "לאומנות חיסונית" זה נקרא. מצב בו מדינה מפעילה אמצעים כדי לגרום לחיסונים להישאר בשטחה, בזמן שלאחרות אין. התגובה של האיחוד האירופי – הפעלת סעיף 16 בהסכם הברקזיט.
מה זה סעיף 16? מנגנון בהסכם הברקזיט שמאפשר להכריז על הגבול בין אירלנד (החברה באיחוד) לצפון אירלנד (ששייכת לבריטניה ואינה חברה באיחוד) כאזור מועד להברחות, ובכך לסגור את הגבול שלו למעבר סחורות. כך למעשה בודדה אירופה את צפון אירלנד מבריטניה, אמצעי כמעט מלחמתי שבוצע כמובן באופן משפטי לחלוטין.
התגובות הזועמות וההתקפלות: בבריטניה כמובן זעמו על הפעלת סעיף 16, ובאיחוד הבינו שאולי פעלו בחוסר פורפורציות וחזרו בהם בהפעלת הסעיף. אבל לא אמרו את המילה האחרונה.
הצו החדש: אתמול החליטו באיחוד האירופי לחתום על צו האוסר את ייצוא החיסונים המיוצרים בשטחה למדינות "מסוימות" – בריטניה כמובן, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ואחרות. כשברשימת המדינות המותרות לייצוא נמצאות בעיקר מדינות עניות – וגם ישראל, שתוכל לפי שעה להמשיך במבצע החיסונים.
המשמעות: האיחוד האירופי מאותת לבריטניה ולעולם – אני לא אתן יד לחגיגות על חשבוני. לא יהיה יותר מצב בו חיסונים מיוצרים באירופה ומובלים למקומות אחרים. בפועל, השריר שהפעיל האיחוד נועד בעיקר להחזיר את המדינות וחברות החיסונים לשולחן המשא ומתן, כדי ליצור מודל אחראי להפצת החיסונים.
