היום מציינים 79 שנים לטבח באבי יאר שביצעו הגרמנים ביהודי קייב לאחר כיבוש אוקראינה במסגרת מבצע ברברוסה. מרכז הנצחה חדש שאמור לקום באתר ברצח בעוד כמה שנים מפרסם היום כ-900 שמות חדשים מתוך יותר מ-30 אלף יהודים, שנרצחו במקום במהלך שתי יממות ב-28 ו-29 בספטמבר 1941. חוקרי מרכז ההנצחה הצליחו לגלות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת את המיקום המדויק שבו התחולל הרצח הנורא.
תיעוד גרמני | צילום קרל הלה, באדיבות Hamburg Institute for Social Research
33,771 יהודים נרצחו בשתי יממות, היום לפני 79 שנים, בבאבי יאר שבקייב, אוקראינה. דוד אייזברג היה ילד צעיר בקייב. ב-28 בספטמבר הוא הגיע לבית העלמין היהודי של העיר סמוך לבאבי יאר, לשם נדרשו היהודים להגיע עם בגדים חמים והחפצים יקרי הערך שלהם. המודעות שפרסמו הנאצים ברחבי העיר הורו להם להגיע, ועוד נכתב כי מי שלא יגיע - ייהרג. הם לא ידעו מה היעד, רק כשהגיעו לאתר ושמעו את הקולות – הבינו.
הגרמנים ריכזו את היהודים בקבוצות, הורו להם להתפשט, באמצעות כלבים ושוטרי המשטרה האוקראינית המקומית, הם הובלו אל הבורות.
"כשהתקרבתי ראיתי את עומק הבור - 40-50 מטרים. ראיתי על הקרקעית אישה יהודייה, עם תינוק בן שנה או שנתיים מונח עליה. התינוק היה חי, האישה מתה, והתינוק ניסה לינוק מהחזה החשוף של האישה... כשראיתי את התמונות האלה כבר הבנתי שלא ניתן לברוח מכאן, ומה צפוי לנו", מספר דוד אייזנברג בסרטון שנשמר בארכיון יד ושם.
בין 70 ל-100 אלף יהודים נרצחו במשך שנתיים נוספות
קייב בירת אוקראינה , נכבשה במסגרת מבצע ברברוסה עשרה ימים לפני כן. צבא הוורמאכט הגרמני פלש לברית המועצות, ובעורפו התקדמו יחידות האייזנצגורפן, שתכליתן היה לאסוף ולרצוח את יהודי ברית המועצות. במהלך קיץ 41' נרצחו במזרח פולין ושטחי מערב ברית המועצות עשרות אלפי יהודים. הטבח הגדול ביותר התרחש כאמור בבאבי יאר סמוך לקייב.
מאשה פולק רוזנברג, מנהלת מחלקת ההדרכות חינוכיות בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם: "חשוב לזכור, למרות אירועי הרצח הגדול שהתבצע ביומיים הראשונים של באבי יאר, באתר הרצח הזה נרצחו 70-100 אלף יהודים במשך עוד שנתיים נוספות. רובם יהודים, אבל היו בהם שבויי מלחמה סובייטים, היו שם מתנגדי משטר, מאושפזים מבתי החולים לטיפול במחלות נפש".
הרב הראשי של אוקראינה, דב בלייך, בתפילת אל מלא רחמים באנדרטת ההנצחה | Dmitriy Stoikov
לשואה יש סמלים. אוושויץ בירקנאו, טרבלינקה, סיפורי הגטאות. שואת יהודי ברית המועצות כמעט והושתקה לחלוטין, אומרת פולק רוזנברג, "המגמה הסובייטית להשכיח את העובדה שמדובר בעיקר בקורבנות יהודיים, ובכלל להשכיח את שיוכם האתני של הקורבנות, החלה כבר ב-44'. לא במקרה אוושויץ הפך להיות האייקון הגדול של השואה, זה מקום שיש תיעוד, יש ניצולים ויש אייקון מצולם מוסרט. השואה בשטחי ברית המועצות נעשתה במאות אתרי רצח, אין מה לצלם, הריק מקשה על יצירת זיכרון.
גם מי שגדלו באוקראינה כמעט ולא ידעו דבר על טבח היהודים. שלטונות ברית המועצות לא איפשרו כמעט לאזכר את רצח היהודים, מספר מי שגדל שם, נתן שרנסקי, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית.
"באבי יאר הוא סמל של השואה, פשעים של נאצים, וסמל של מאמצים אדירים של השלטון הסובייטי למחוק את השואה מהזיכרון שלנו", אומר שרנסקי. "אני נולדתי באוקראינה, גדלתי שם בשדות המוות. לא ידענו שום דבר על השואה. לא ידענו על מאות אלפי יהודים שנרצחו שם, כולל קרובי משפחה שלי".
רק בעשור האחרון, אוקראינה העצמאית מתמודדת עם העבר, ובימים אלה מוקם מרכז הנצחה חדש בשטח באבי יאר שיספר את סיפורה של יהדות אוקראינה ויהדות ברית המועצות כולה, שנרצחו ביריות לאורך המלחמה. שרנסקי עומד בראש מועצת המנהלים של אתר הנצחה חדש שכבר החל לפעול עד להקמתו באתר הרצח בעוד כמה שנים. "כאשר הייתי פעיל עלייה ופעיל זכויות אזרח בברית המועצות, עצרו אותי כשהייתי בדרך לבאבי יאר בשביל להזכיר לעצמנו על הפשעים הללו".
אולנה סוטניק, מנהלת קשרי החוץ של מרכז ההנצחה החדש, גדלה בשנות ה-80, ולא ידעה על אירועי סתיו 41'. "במשך 80 שנה, בעיקר בימי ברית המועצות לשעבר זה הושתק. לא ידענו כלום. אני גדלתי בקייב ולא ידענו דבר. זה הזמן שבו הקהילייה הבינלאומית מסייעת לאוקראינה להנציח ולתעד את הסיפור לטובת הדורות הבאים". כך אומרת סוטניק, חברת פרלמנט לשעבר באוקראינה וכיום במרכז ההנצחה.
גילויים חדשים
עַל בַּאבִּי יָאר אֵין מַצֵּבוֹת, / אֵין כְּלוּם / מִדְרוֹן תָּלוּל — אַנְדַּרְטָה מֵעַל פֶּצַע / אֲנִי יָרֵא. / אֲנִי מַרְגִּישׁ קָדוּם / כְּמוֹ הַיְּהוּדִים עַצְמָם, כְּמוֹ עַם הַנֶּצַח // אֲנִי לוֹחֵשׁ: / עִבְרִי אָנוֹכִי. / לְאֹרֶךְ הַיְאוֹר אֲנִי פּוֹסֵעַ, / שְׁנִייָה אַחַת — וְעַל הַצְּלָב גוֹוֵעַ / הַמַּסְמֵרִים עֲדַיִן בְּתוֹכִי" הפואמה הזו של יבגני יבטושנקו מ-1961 עשתה את השינוי. לראשונה דובר על הטבח של יהודי קייב, אבל למרות זאת, הזיכרון עומעם. מאשה פולק רוזנברג אומרת כי "בסופו של דבר השלטונות הקומוניסטים אפשרו את הקמת האנדרטה במקום הטבח בשנת 1976, אנדרטה סובייטית שלא מציינת יהדותם של רוב הקורבנות".
המרכז החדש מפרסם היום, יום השנה לטבח, גילויים חדשים - ובהם מחקר היסטורי שנעשה על ידי ארכיאולוגים, היסטוריונים ואנשי מעבדות לזיהוי פלילי, שמיפו את נקודות הרצח המדויקות בגיא המוות, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. אינה שור, מספרת שהם הסתמכו על תיעוד בתמונות, ומסמכים חדשים שנקברו בארכיונים שלא היו פתוחים לציבור.
מוזיאון באבי יאר עבד על פיתוח מודל טכנולוגי מתקדם של תלת מימד כחלק מהתפיסה הכוללת של הנגשת ההסטוריה לדורות הבאים באופן מגוון וייחודי. בעזרת המודל שפותח ויחד עם היסטוריונים וחוקרים מרחבי העולם, הגיעה פריצת דרך מדעית שמאפשרת לאתר, בצורה מדויקת, את המיקומים המדויקים של הירי בשטח שבו בוצע הטבח ההמוני.
פריצת הדרך הזו התאפשרה הודות לפתיחה של ארכיונים ברחבי ברית המועצות לשעבר תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שמשמשת בדרך כלל לתכנון עירוני או עבודת אדריכלות מתקדמת, או גם בבדיקה של זירות פשע, כדי להגיע לאיתור ממצאים היסטוריים על מיקומי הרצח והקבר ההמוני בבאבי יאר. ממצאים ייחודיים אלו שופכים אור על עבר אפל, ומאפשרים את שימור הזיכרון לדורות הבאים.
יותר מ-900 שמות חדשים אותרו
הגילוי החשוב ביותר, עליו הכריז היום המרכז, הוא איתורם של יותר מ-900 שמות חדשים של קורבנות שלא היו ידועים. מתוך 33,771 היהודים שנרצחו בשתי היממות הראשונות של הטבח וכמעט 100 אלף שנרצחו במקום עד 1943, ידועים עד כה כ-17 אלף שמות בלבד.
מוזיאון באבי יאר לקח על עצמו משימה לא קלה - לספר את הסיפור של אלו שנספו בטבח עצמו. חלק עיקרי הוא זיהוי אותם אנשים – לתת פנים ושמות למספר של קורבנות שהוא בלתי נתפס, 33,771 שנרצחו בתוך יומיים בלבד.
הממצאים שיתגלו יהיו פתוחים לציבור הרחב, לאנשי חינוך ולחוקרי שואה נוספים, ויועלו לפלטפורמה דיגיטלית ונגישה. הודות לשיתוף פעולה שנחתם עם יד ושם, שמות אלה יועברו להנצחה.
הסכם שיתוף פעולה בין המרכז להנצחת השואה באבי יאר לממשלת אוקראינה
ממשלת אוקראינה חתמה לאחר טקס הזיכרון הרשמי על מזכר הבנות ושיתוף פעולה עם המרכז להנצחת השואה באבי יאר, לקידום והאצת תהליכי הבנייה של המוזיאון שיקום לזכר קורבנותיו. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר במשדר מקוון לרגל יום השנה: "אסור לנו לקחת חלק בחטא השכחה וההכחשה". נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, אמר בטקס: "הטרגדיה של באבי יאר היא של העולם עולו".
במסגרת המזכר, שעליו חתם שר התרבות האוקראיני טקצ'נקו אולכסנדר וחבר הוועדה המייעצת של מרכז ההנצחה, נשיא הקונגרס היהודי, רון לאודר נקבע כי שימור ושחזור זיכרון הטרגדיה של באבי יאר מהווים מרכיב בלתי נפרד מזיכרון העם היהודי, הזיכרון הלאומי של העם האוקראיני ועמים אחרים שנפלו קורבנות לפשעי המשטר הנאצי. שני הצדדים הכירו בצורך לאחד את המאמצים המופנים לשימור ושיקום הזיכרון ההיסטורי.
