בכיכר האדומה במוסקווה אין נפש חיה, ריק לחלוטין. מקום שיש בו בדרך כלל מאות אלפים בכל יום - פשוט ריק. הכול סגור. אבל כמובן שמנקים את הרחובות. לא משנה שאין כמעט רכבים - המשאיות ממשיכות ומנקות ומנקות. העיר הזאת מבריקה.
המשטרה בודקת אישורים של אנשים שהיא עוצרת ברחוב. מי שהולך בלי אישור מקבל 5,000 רובל קנס. המעט שכן הולכים פה, מסתובבים עם מסכות.
מחברים סיפרו לי שמחוץ למוסקווה האכיפה בררנית יותר, אומרים לאנשים "תחזרו הביתה" בצורה מנומסת. פה האכיפה כבדה. אין פה שאננות, בסך הכול ברחובות די מיישמים את ההנחיות, לפחות במרכז העיר. כ-200 אלף אנשים ברוסיה נמצאו נשאים וכאלפיים אנשים נפטרו מהקורונה. קצת יותר מחצי מהאנשים החולים נמצאים במוסקווה.
יחד עם זאת, צריך לזכור שלפי המספרים הרשמיים, נעשו פה למעלה מארבע מיליון בדיקות. אנחנו לא יודעים מה היה בתחילת הדרך, אבל מהרגע שהמדינה לקחה אחריות, אנחנו רואים בהחלט שהטיפול פה הוא מאוד מקיף. על פניו נראה שהנתונים שמועברים הם נכונים. בסך הכול צריך להיות מאוד זהירים בדיווחים לגבי רוסיה.
חנות הקוויאר פתוחה, אבל הקופיקס סגור. גם כאן יש איפה ואיפה עם החנויות כנראה. תיאטרון בולשוי שמאחוריי והכביש במרכז העיר, עם שישה נתיבים - ריקים.
כל אמצעי הפרסום ברחובות עוסקים בקורונה. כל המודעות נוגעות למלחמה על שמירת כללי הזהירות. גני אלכסנדר המרשימים, שנמצאים ממש צמודים לקרמלין, עומדים ריקים. המזרקות שוממות. ירוק וצבעוני אבל אין מי שיראה את כל הדברים היפים האלה.
תחנת המטרו ריקה. צריך להבין שביום יש במטרו במוסקווה שמונה מיליון אנשים. היום הכול שומם. בכל המעברים התת-קרקעיים יש המון חנויות. לא רק שהן ריקות מאנשים עכשיו. ממש רוקנו אותן לגמרי, גם ממוצרים. זה לא שאין קונים, זו החנות עצמה. וזהו, היא כבר לא תפעל כנראה. עצוב.
