לפני כמה שבועות קוריאה הדרומית הייתה המדינה עם מספר ההדבקות בקורונה הכי גדול בעולם מחוץ לסין ונראה שהמגפה באמת משתוללת, אבל כמו שאתם רואים האנשים כאן ברחובות, וכעת נראה שהמגפה תחת שליטה.
מה הם עשו נכון? בעצם ההתפרצות בקוריאה התחילה בעיר הדרומית דגו, שבה קבוצה דתית אחת החליטה שבגלל שהם מאמינים הם לא יידבקו, ככה המנהיג שלהם אמר להם, הם לא דיווחו לשלטונות. אפילו כשהיו חברי כנסייה שנדבקו, הם האמינו שהם לא ידביקו אחרים או שזה לא נורא כל כך. וכך הם המשיכו ללכת למקומות ציבוריים, לכנסיות ולהפיץ את המחלה.
מהר מאוד הממשלה הבינה מה קורה והטילה סגר זמני על דגו. עצרו את חברי הכנסייה ובעצם בידדו אותם כמה שאפשר. לאחר מכן התחילו הנחיות חדשות לאזרחים באזור. במקום סגר מוחלט - יש איסור התקהלות, אירועי ספורט, הופעות, כנסיות - שהם אחד ממוקדי ההדבקה העיקריים. גם בתי הספר וחדרי הכושר נסגרו.
מותר עדיין לטייל בחוץ ולעשות ספורט בחוץ. לא רוצים להגביל את תנועת האנשים. נוסף על כך, בדיקות ניתנו בחינם לכל מי שהיה קצת חשוד וב-30 דולר לכל מי שבאמת רצה להיבדק. הם הכינו מערך בדיקות נורא מקיף - בבתי חולים בכל עיר, בדיקות "דרייב ת'רו" כדי שאנשים לא ייצאו מהמכונית.
הם ממש עבדו נורא קשה כדי להגיע כמה שיותר רחוק וכמה שיותר רחב עם הבדיקות. אחד הדברים החשובים זה שהעם יבין מה קורה - שיסמוך על הממשלה. בשביל זה צריך שקיפות. בקוריאה יש הודעות אס-אם-אס לכל הטלפונים שנמצאים כ-50 ק"מ ממקום הדבקה וכל מי שהיה באזור של אנשים שנדבקו מקבל גם הודעה לפי ג'י-פי-אס. יש כאן אלכו-ג'ל בכל מעלית וכיסוי אנטי-ויראלי.
כרגע בקוריאה יש בערך כמאה נדבקים חדשים ביום - מספר גדול מהם מגיע מחו"ל, כמעט שליש. אבל קוריאה לא מאמינה בלהפסיק טיסות או לסגור את השמיים. הם פשוט בודקים את כל מי שמגיע. התחבורה הציבורית עדיין עובדת - הכול עובד כמעט לגמרי כרגיל.
כמות הבדיקות הגדולה שהממשלה עושה והאינפורמציה שכל כך זמינה באתרים, בעצם נותנים לאנשים תחושה שהממשלה, שמאוד שקופה עם האנשים, עושה כמיטב יכולתה ליידע אותם בכל דבר. בגלל זה הם סומכים על הממשלה. בגדול מאוד מאוד חשוב לאנשים כאן להיות בסדר עם הכלל - לא להיות חלק משרשרת ההדבקה.
