ביומיים האחרונים הפכה ברלין לסוג של עיר רפאים. בשער ברנדנבורג, אולי אחד המקומות המתויירים ביותר בבירה הגרמנית, אין כמעט נפש חיה. לא תיירים ולא גרמנים. בשגרה אין דבר כזה שגרמנים לא יוצאים החוצה אם השמש בחוץ.
עד לפני שבוע הכל כאן עוד היה מלא. המסעדות היו מלאות, אנשים יצאו לרחובות, הייתה ממש שאננות. אבל זה כבר לא המצב היום. זה מתווסף כמובן לעובדה שהיום (שני) בשעה 08:00 סגרה גרמניה את הגבולות שלה עם כמה מדינות. בין היתר: עם אוסטריה, צרפת ושוויץ. זה מטורף!
כלומר, זו ממש ההתפוררות של האיחוד האירופי, לנגד עיניי. המדינה שהכניסה רק לפני חמש שנים מיליון פליטים לתחומה, והעובדה שהקאנצלרית חזרה שוב ושוב, על זה שהיא לא תסגור את הגבולות, על אף משבר הקורונה. הנה, זה קורה.
עוד דבר שחשוב לציין זה שהחל מהיום מושבתים כאן בברלין בתי הספר, והחל ממחר גם הגנים. זה משהו שהקאנצלרית לא רצתה להגיע אליו. כלומר, רק לפני כמה ימים היא אמרה שזה לא יקרה, שזה לא הגיוני שזה יקרה. שזה למעשה מציב את כל אוכלוסיית הסיכון, את הסבים ואת הסבתות, במצב שבו הם אולי יצטרכו לשמור על הנכדים.
זה כמובן לא מועיל בשום דבר. אבל הדברים כאן משתנים בין רגע. פעם אחת הקאנצלרית אומרת שהיא לא תסגור גבולות – היא סוגרת. הקאנצלרית אומרת שבתי הספר ישארו פתוחים – היא סוגרת. באמת שכל רגע משתנה כאן משהו, אני לא יודעת איך להסביר את זה. המקום שנחשב אולי לאחד הסמלים של העיר הזו, מפוצץ כאן בדרך כלל בשעה הזאת, יש כאן מאות תיירים, מדריכי טיולים וכרגע פשוט שומם כאן.