בלי מזון, בלי בגדים חמים, ובלי אף מדינה שרוצה לקבל אותם. על המשבר הזה לא בטוח ששמעתם, אבל הוא מערב מאות אלפי אנשים שהפכו בין רגע לכלי משחק במאבק בין-לאומי על כבוד, יוקרה ואינטרסים, וזה קורה ממש עכשיו לא רחוק מכאן.
לפני קצת יותר משבוע הודיע נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שייפתח את מעברי הגבול עם השכנות יוון ובולגריה ולמעשה יאפשר לכמעט 4 מיליון פליטים שנתן להם מקלט לעבור לשטחי מדינות האיחוד האירופי אם ירצו. הם רוצים. רבים מהם, סביר להניח שמאות אלפים אם לא יותר. הבעיה היא שאירופה לא ממש רוצה אותם.
ביבשת הישנה חוששים. הדבר האחרון שהם רוצים הוא שידור חוזר של משבר הפליטים מאמצע העשור הקודם. תמונות של ילדים הרוגים, מסות של פליטים ומהגרים חסרי כל, מחלוקות פוליטיות ותדלוק משמעותי לימין הקיצוני – רק זה חסר להם. אז האיחוד האירופי החליט לתת ליוון 700 מיליון אירו ועכשיו היא עושה כמעט הכל לנסות ולמנוע את כניסת הפליטים לשטחה. היוונים משתמשים בגז מדמיע, כדורי גומי, אלות, רימוני הלם ולפי הטורקים – גם באש חיה שממנה נהרגו שני בני אדם לפחות. גם ילד בן 4 נהרג. הוא טבע בהתהפכות סירה.
כדי להבין למה זה קורה, צריך לעבור לרגע לצד השני של טורקיה, לגבול עם סוריה. בחודש שעבר הטורקים יצאו למבצע צבאי באזור אידליב – טורקיה תומכת במורדים הסורים שנלחמים שם נגד הצבא של הנשיא אסד ונגד מי שמגבה אותו – הצבא הרוסי. בינתיים נחתמה הפסקת אש, אבל לא ברור כמה זמן היא תחזיק. אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה קרב לא פשוט בכלל ולכן טורקיה מבקשת סיוע. היא מבקשת סיוע מנאט"ו. נאט"ו היא ברית צבאית של 30 מדינות. ישראל לא שם, טורקיה כן. וגם הרבה מאוד מדינות באיחוד האירופי – יוון, גרמניה, צרפת, איטליה בלגיה, הולנד.
ארדואן מאיים שאם זה לא יקרה – טורקיה תפסיד במבצע לאסד ולרוסים ותאלץ להתמודד עם מיליון וחצי, אולי אפילו שני מיליון פליטים נוספים שאותם, מה לעשות, כבר אין לה אפשרות לקלוט. זה מה שארדואן אומר. היוונים אומרים: שטויות. ההחלטה של ארדואן לפתוח את הגבול למעבר של פליטים לאירופה היא שימוש ציני בבני אדם כדי ללחוץ על חברות נאט"ו שיסייעו לו במבצע בסוריה.
הטורקים מאוד לא אוהבים את הביקורת עליהם: זו צביעות, הם אומרים. אנחנו הרי קיבלנו מיליוני פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה בעשור הקודם – הרבה יותר ממדינות אירופה – והקהילה הבין לאומית, היא בקושי מסייעת לנו.
טורקיה כבר הבהירה שהיא לא מתכוונת לשנות את המדיניות שלה, כך שעוד ועוד פליטים צפויים להגיע לגבול ואתם כבר יודעים – עתיד מזהיר לא מחכה להם שם. אלו שכבר הגיעו ולא הצליחו להכנס לאירופה – עשרת אלפים לפחות לפי האו"ם, הפכו לחסרי אונים. עכשיו אף אחד לא רוצה אותם והם לכודים בין הכסאות – בשטח ההפקר שבין טורקיה, יוון ובולגריה. חורף, וקר שם מאוד. לפעמים 4 או 5 מעלות בלילה. רבים מהאנשים האלה בעלי משפחות עם ילדים קטנים. מי יספק להם מזון? מי יעזור עם תרופות? מה יהיה העתיד שלהם? האם שוב יתחולל משבר באירופה? נכון לעכשיו, שום דבר לא ברור.
