שנת 2019 תיכף מסתיימת וזה הזמן לבחון מהם התהליכים והמהפכות המשמעותיים ביותר שעיצבו את עולמנו בעשור האחרון. מעליית הלאומיות, דרך המהפכות בעולם הערבי, הטכנולגיה ועד תנועת ה-METOO#.
הפרק הראשון מתמקד בתופעה המשמעותית ביותר של העשור האחרון – קריסת הסדר העולמי הישן ועליית הלאומנות והפופוליזם. מאז תום מלחמת העולם השנייה שלט בעולם הרעיון הגלובלי המעודד הגירה, הסכמים בינלאומיים ושיתופי פעולה בין מדינות. הסדר העולמי הזה השאיר מאחור רבים שלא נהנו מפירותיו ובעשור הזה הם החליטו למרוד ולחזור פנימה, אל הזהות הלאומית הנפרדת, אל כלכלה שמעדיפה את המקומי על פני הגלובלי. למה זה קרה דווקא בעשור הזה? האם זה בהכרח תהליך שלילי? והאם זו רק תחילתה של מגמה?
במשך עשרות שנים הייתה המציאות במדינות ערב קבועה וברורה מאוד. השליטים משלו ביד ברזל והשלטון היה יציב כמעט לגמרי. בתחילת העשור האחרון, בפעם הראשונה, החליטו האזרחים הערבים לשנות את המציאות ולצאת ולהתקומם נגד המשטריים הרודניים. לדרוש לעצמם עתיד אחר. אלא שדי מהר התחלפו תקוות אביב הערבי במציאות מרה של חזרת המשטר הישן או במלחמת אזרחים וטבח בלתי פוסק. למה לא הצליח האביב הערבי להביא שינוי למיליוני האזרחים במדינות ערב והאם נגוזה התקווה לדמוקרטיזיציה במדינות ערב שסביבנו?
לפני עשור רק למעטים היה פלאפון חכם – סמארטפון. היום אי אפשר לתאר את החיים בלי המכשיר הזה. הטכנולוגיה הפכה כלי שבאמצעותו אנחנו מנהלים כמעט את כל יחסינו עם העולם ובעיקר את היחסים בין בני האדם. לקראת סוף העשור מתחילים בעולם להבין גם את הסכנות שמהפכת הטכנולוגיה טומנת בחובה. בעיקר בכל האמור לגבי הרשתות החברתיות. למסכים שסובבים אותנו יש השפעה גם על גופנו ומוחנו. מהיכולות הקוגניטיביות שלנו ועד לעמוד השדרה שלנו. האם אפשר לרסן את המהפכה הטכנולוגית כך שנוכל ליהנות מפירותיה מבלי לאבד את עצמנו לדעת למחשב?
זה היה עשור מהפכני מבחינה פמיניסטית. שילוב נשים באביב הערבי והצבת מועמדת לנשיאות ארצות הברית והסתיים בתנועה עולמית שחרתה על דגלה את הסיסמה: METOO#. תנועה שהביאה לשינוי עמוק בנורמות המקובלות בהתנהגות כלפי נשים במרחב הציבורי וביחסים בעבודה. האם אכן הייתה זו מהפכה של ממש? האם התנועה הצליחה לשנות מהותית את מעמדן של נשים או שאולי מדובר רק בשינוי בתחום מצומצם אחד לצד מציאות מפלה שעדיין ממשיכה להתקיים כלפי נשים בתחומים רבים אחרים?
