שגרירת ישראל ביוון, אירית בן אבא, אומרת היום (ראשון) כי בראש השיח האנטישמי ביוון כיום עומדים כמה מראשי הכנסייה היוונית. בריאיון לאסתי פרז בתכנית בחצי היום בכאן רשת ב', אמרה בן אבא כי גילויי האנטישמיות ביוון סוערים בעיקר ברשתות החברתיות.
האזינו לריאיון עם בן אבא
על רקע חילול האנדרטה לזכר קורבנות השואה בסלוניקי סיפרה השגרירה כי השנה חלה עליה קלה בגילויי אנטישמיות ברחבי יוון. היא הסבירה כי השיח האנטישמי התגבר בעיקר סביב הקונפליקט עם מקדוניה. "כל הכעס והזעם של הגורמים הימנים הפשיסטיים יצא על האתרים היהודיים בצפון יוון. הם פשוט מוצאים סיבה להוציא זעם. כל הכעס והשנאה על כל דבר תמיד יצא נגד היהודים. הדיאלוגים מאוד ארסיים וכוללים גילויי אנטישמיות מאוד קלאסית כמו 'חבל שלא נספיתם כולכם בשואה' ו'חבל שלא עשו מכולכם סבונים'".
בן אבא הביאה כדוגמא לעומדים בראש האנטישמיות של הממסד הדתי ביוון את הבישוף של סלוניקי שלדבריה ידוע כאנטישמי, וכן של הבישוף של העיר פיראוס. "השיח שלהם מאוד ארסי. בטקס יום השואה הבינלאומי היום אמרתי שצריך לראות גינויים גם מהצד האורתודוכסי של יוון. האנטישמיות ביוון מקורה בכנסייה. זה ממסד דתי שמרן מאוד שלא עבר את התהליכים שעברה הכנסייה הקתולית".
שגרירת ישראל ביוון הוסיפה כי במדינה רואים בימים אלה הרבה מאוד סממנים של שנאת זרים קיצונית, על רקע גלי הפליטים שעבור דרכה, אבל לדבריה "היהודים הם לא תופעה חדשה ליוונים. היהודים היו בה אלפי שנים. מבחינת היווני הממוצע, היווני הוא רק הנוצרי האורתודוכסי. אנחנו מנסים להראות להם שהיהודים יושבים פה 2000 שנה עוד לפני שרבים מהיוונים שהגיעו לכאן מהבלקן באו. היהודים היו כאן עוד מימי גלות רומי".
למרות זאת סיפרה השגרירה כי היוונים מודעים היום הרבה יותר להיסטוריה של השמדת יהודי המדינה ושיש ענין של צעירים רבים ללמוד את הפרק הזה בהיסטוריה היוונית. "זה שינוי דרמטי לעומת שנים קודמות. יש עדיין ביקורת נגד ישראל אבל בשנים האחרונות מאז שהתחממו היחסים אנחנו רואים למשל שכשיש מתקפה נגד ישראל בדף הפייסבוק שלנו, ישנם יוונים שתוקפים בחזרה את עמיתיהם היוונים. יש הרבה יותר הבנה היום לבעיות שאנחנו מתמודדים עמן בצד שלנו בעולם ושהמצב הוא לא שחור ולבן. יש גם הבנה יותר טובה של מה זו אנטישמיות ומה הייתה השואה".
