מנהיג ברית המועצות האחרון, מיכאל סרגייביץ' גורבצ'וב, הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 91, כך מדווחת התקשורת ברוסיה. גורבצ'וב היה נשיא ברית המועצות מ-1985 ועד התפרקותה בשנת 1991. גורבצ׳וב היה זה שהוביל את הרפורמות ותהליכי פתיחתה של המעצמה הקומוניסטית שהביאו לבסוף להתפרקותה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הביע את תנחומיו בעקבות מותו של גורבצ'וב, כך אמר דובר הקרמלין, שהוסיף כי בכוונתו של פוטין לשלוח בבוקר מברק תנחומים למשפחתו וחבריו של גורבצ'וב. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן פרסם לפנות בוקר הודעת הספד לזכרו של גורבצ'וב, וכתב בהצהרה כתובה כי היה לו "מספיק דמיון כדי לראות עתיד אפשרי אחר, ואת האומץ לסכן את כל הקריירה שלו כדי להשיג את העתיד הזה. התוצאה הייתה עולם בטוח יותר, וחופש גדול יותר למיליוני אנשים".
גורבצ'וב נולד בכפר פריבולנויה במחוז סטברופול בברית המועצות ב־2 במארס 1931, למשפחה פעילה מאוד במפלגה הקומוניסטית. בנעוריו הוא הועסק כעוזר נהג קומביין בקולחוז מקומי. בשנת 1948 קיבל את עיטור הדגל האדום לאחר שנת קציר מוצלחת במיוחד. בשנת 1950, תוך כדי לימודי המשפטים באוניברסיטת מוסקבה, הצטרף גורבצ'וב באופן רשמי למפלגה הקומוניסטית.
חמש שנים לאחר מכן, כשסיים את לימודיו, מונה למזכירה הראשון של הקומסומול (ארגון הנוער הקומוניסטי) במחוז לידתו, ולאחר מכן, בין השנים 1978-1970 כיהן כמזכיר ראשון של המפלגה הקומוניסטית באותו אזור. בזמן כוהנתו התיידד ופיתח קשר אישי עם ראש הקג"ב דאז יורי אנדרופוב.
בשנת 1978 הפך להיות האחראי על ענייני החקלאות בוועד המרכזי של המפלגה במוסקווה, וב־1980 התמנה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ובפוליטביורו (הגוף המבצעי של המפלגה). בשנת 1985 התמונה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית – והיה למעשה השליט האחרון של ברית המועצות.
גורבצ'וב. יום הניצחון על גרמניה הנאצית, רוסיה 2019 (צילום: אי־פי)
גורבצ'וב ירש מדינה בקריסה - שלא מסוגלת לחיות עוד על פי המודל הסובייטי ולא מצליחה לעמוד בתחרות הצבאית מול המערב, ומשלמת על כך מחיר כבד. שנה בלבד לאחר כניסתו לתפקיד מתחולל אסון צ'רנוביל.
בשלב זה הרפורמטור המפתיע מתחיל להחשף. בשנת 1986, בוועידה ה־27 של המפלגה הקומוניסטית, הכריז גורבצ'וב על שינוי דרמטי לברית המועצות, שהתבסס על שני תהליכים: הגלסנוסט ("חופש ביטוי", "פתיחות", "הקלה בצנזורה") והפרסטרויקה הכלכלית והפוליטית (רוסית: "בנייה מחדש"). ב־1988 הכריז על ביטול דוקטרינת ברז'נייב שקבעה כי ברית המועצות לא תיתן למדינות מזרח אירופה להיפרד מהקומוניזם – מה שהוביל למהפכה של ממש בתפיסה הפוליטית של אותן מדינות שעברו תהליכי דמוקרטיזציה. באותה תקופה תמה רשמית המלחמה הקרה.
מכאן ואילך סבלה ברית המועצות מהשינויים והמשיכה להתדרדר. הרפורמות שהחלו לא הצליחו להציל את המצב. בשיטתו החדשה של גורבצ'וב לא ניכר תכנון מרכזי והיא גם לא הובילה לשוק חופשי. הכלכלה הסובייטית עברה מקיפאון להתדרדרות מהירה. בשנת 1990 זכה בפרס נובל לשלום. במעמד הפרס אמר: "איש אינו יודע מה תהיה התוצאה הסופית של הפרסטרויקה".
גורבצ'וב סיפר על התקופה בסרט על חייו: "כל מה שעשינו נועד לשנות את החברה. יותר דמוקרטיה - זאת הייתה המטרה הראשונה והחשובה ביותר שלנו. אני רציתי גם יותר סוציאליזם". נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון הראשון שגורבצ'וב שחרר מהכלא, אמר בריאיון למואב ורדי בתוכנית "העולם היום": "ברוסיה חושבים שהוא לא הבין מה הוא עושה כשהוא פירק את ברית המועצות. הוא רצה להציל את הקומוניזם – והוא חשב שאם הוא יוריד לחץ מהעם, אז כל המערכת תהיה יותר יעילה. מה שהוא לא הבין – שאין דבר כזה קצת חופש. או שאנשים חופשיים – או שלא".
בשנת 1991 נפל התוצר הלאומי הגולמי דרסטית ב-17%, והמשיך לרדת בקצב גבוה יותר. חיי האזרחים הסובייטים הפכו לבלתי נסבלים. היה מחסור בסחורות בסיסיות, בין היתר, בגדים, מזון ודלק. בהשפעת "חופש הביטוי" המדומה, קולות המחאה של האזרחים נשמעו בחוזקה רבה יותר מאי פעם באזור. במקביל, ברית המועצות הפכה לבעלת חובות מטבע חוץ רבים.
גורבצ'וב ניסה להגיע לברית פדרלית חדשה, שבמסגרתה המדינות החברות בה יהיו עצמאיות, אך יהיה להן נשיא אחד, צבא משותף ומדיניות חוץ משותפת. ההסכם אמור היה להיחתם ב־20 באוגוסט 1991, אולם ב־19 באוגוסט התחולל ניסיון הפיכה של שמרנים בהנהגת סגן הנשיא גנאדי ינאייב, ראש הקג"ב ולדימיר קריוצ'קוב, שר ההגנה דמיטרי יאזוב, וראש הממשלה ולנטין פבלוב.
הוא הוחזק במעצר בית בבית הקיץ שלו בחצי האי קרים, ולציבור נאמר כי הוא פורש. האזרחים פתחו בהפגנות נגד השמרנים במוסקווה ובלנינגרד. כוחות ביטחון נשלחו לדכא את המחאה, אך חלקם סירבו להשתתף בדיכוי המרד.
ב־21 באוגוסט התמוטטה ההפיכה, וגורבצ'וב חזר למוסקווה. מעמדו לא שב למה שהיה. ב־24 באוגוסט התפטר מתפקידו כמזכיר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. עם תום ההפיכה החלו הרפובליקות השונות להכריז על עצמאות מלאה. במקביל התחזק מעמדו של נשיא רוסיה ילצין.
למרות ניסיונותיו של גורבצ'וב, הרפובליקות העצמאיות החליטו ליצור ברית רופפת ולא מחייבת – "חבר המדינות". ב־25 בדצמבר התפטר מתפקידו כנשיא ברית המועצות - שחדלה להתקיים באופן רשמי. הוא סיפר בריאיון לבי־בי־סי על הסיבה שהובילה למהלך: "רציתי להימנע ממלחמת אזרחים. היינו בדרך לשם".
ביום הולדתו ה־80, בשנת 2011, הוענק לו עיטור אנדריי הקדוש - אחד העיטורים הממלכתיים הגבוהים ביותר בפדרציה הרוסית.
