מחשש לביטויי אנטישמיות ואלימות, משטרת ברלין שוב אסרה היום (שישי) על קיום שתי הפגנות פרו-פלסטיניות שתוכננו לסוף השבוע. המשטרה נימקה את האיסור בכך שקיימת סכנה שההפגנות עלולות להוביל לסיסמאות הסתה ואנטישמיות, התפרצויות אלימות והאדרת אלימות.
הפגנה אחת הייתה אמורה להתקיים בשבת בשער ברנדנבורג עם כמאה משתתפים ותוארה כ”עצרת שלום לעמים". השנייה הייתה אמורה להתקיים ביום ראשון עם המוטו "סולידריות עם העם הפלסטיני", שבה לכאורה התכוונו כמאה משתתפים לצעוד בשכונת נויקלן. הפגנה שלישית בשבת בנויקולן בוטלה על ידי המארגנים.
בעוד כשבוע מתוכננת הפגנה גדולה יותר לציון "יום הנכבה" של קבוצות פלסטיניות תחת הכותרת: "הפגנה למען הזכות הבסיסית לחופש ההתכנסות והביטוי במלאת 75 שנה לנכבה". משטרת ברלין טרם קיבלה החלטה בנושא.
דיון מיוחד בבונדסטאג
הבונדסטאג ציין היום את יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל. חברי הפרלמנט העלו על נס את הפיוס בין שתי המדינות ודחקו לפעולה נחרצת נגד האנטישמיות. מנהיג מפלגת הירוקים אמר שישראל "הושיטה יד לגרמניה למרות הזוועות נגד היהודים". חבר הפרלמנט מטעם ה-SPD רוט קונן דיבר על השנאה הגוברת לישראל והכריז כי ישראל נותרה מקלט בטוח עבור יהודים רבים בעולם שעדיין לא מצא שלום עם החיים היהודיים.
מציינים 75 לישראל
מנהיג סיעת ה-FDP הדגיש כי זכותה של ישראל להתקיים אינה ניתנת למשא ומתן. עם זאת, ציין כי שלטון החוק בישראל חשוב גם לגרמניה, וזאת על רקע מהלכי הרפורמה המשפטית בארץ. ראש האופוזיציה פרידריך מרץ (CDU) שיבח את אורח החיים הדמוקרטי והפתוח בישראל. הוא ציין שהמאבק סביב הרפורמה המשפטית הוא ביטוי לכך.
נציג ה-AfD מוסדורף האשים את הממשלה הפדרלית במימון חלקי של אנטישמיות על ידי תמיכה בפלסטינים. הוא סבור שההגירה ממדינות מוסלמיות אחראית במיוחד לאנטישמיות של היום בגרמניה. הדיון התקיים בנוכחות נשיא גרמניה פרנק ולטר שטאינמאייר ושגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור.
