עידן חדש נפתח השבוע בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה והשישית בעולם. נשיא חדש הושבע ביום-שני, בולא טינובו; איש מפלגת השלטון שנבחר בבחירות שנויות-במחלוקת בפברואר האחרון. טקס ההשבעה נערך תחת אבטחה הדוקה בבירה אבוג'ה; הניגרים זכו ליום-שבתון אך הוזהרו מלהתקרב לטקס אם לא-הוזמנו, מחשש למהומות. הנשיא החדש אמר כי ניגריה "חוותה קשיים שהיו גורמים לחברות אחרות לקרוס".
רבים כשהם חושבים על קריסה, מדמיינים תורים ארוכים ונואשים לתחנות-הדלק. זה בדיוק מה שקרה בבירה אבוג'ה ובמרכז-הכלכלי לאגוס; ובכן בשלל מקומות אחרים, יום אחרי השבעת טינובו. הסיבה? ביטול הסיבסוד הממשלתי על דלקים, ששומר על מחיר נמוך לצרכן. עתה מחיר הדלק צפוי יותר מלהכפיל עצמו מ-40 הסנטים לליטר כיום; ויביא לעלייה בעלויות התחבורה והשינוע. מדובר ברפורמה שמדובר בה רבות; לפי הערכות ממשלת-ניגריה; הסבסוד עלה 18.39 מיליארד נירה, או כ-40 מיליון דולר, מדי יום ב-2022. הנשיא טינובו לא הודיע מתי יפסק הסבסוד, מה שמוסיף לחוסר-הוודאות והלחץ; הממשלה הקודמת התכוונה לבטלו ב-30 ביוני.
ואכן, אתגריה של ניגריה גדולים. ראשית, טינובו בן ה-71 – כבר לא ילד – גרף 37% בלבד מהקולות בבחירות, השיעור הנמוך ביותר למועמד מנצח מאז המעבר משלטון-צבאי לדמוקרטי ב-1999. התיוג "טינובו אינו הנשיא שלי" החל לצבור תאוצה עם תחילת טקס ההשבעה. עבור טינובו, מושל לאגוס-לשעבר, מדובר בהגשמת חלום-חייו. חלק מהאיבה כלפיו נובעת מימיו בלאגוס, 1999-2007; שאפופה בהאשמות בשחיתות ואי-סדרים. בטינובו לא-דבק רבב במובן הפלילי, אבל ציבורית? די לציין שהוא מכונה "הסנדק מלאגוס" כדי להבין.
שנית, הכלכלה נמצאת במצב מאתגר. תפוקת הנפט, מקור רוב המט"ח והכנסות הממשלה, הצטמצמה משמעותית. לפי דו"ח של הסנאט, מדובר בהפסדים של 2 מיליארד דולר רק בשמונת החודשים הראשונים של 2022, רבות בשל גניבה. מנגנון המט"ח של ניגריה מורכב ומעורר בעיות עבור בעלי עסקים, והוביל למחסור במטבע קשיח; הבנק-הפדרלי מנפח את ערך הנירה מול הדולר האמריקאי. הכלכלה הניגרית ממשיכה לצמוח, אבל בקצב מואט.
שלישית, בעיית חוסר-הבטחון ממשיכה להוות אתגר גדול. הנשיא היוצא אמנם התקדם במאבק מול בוקו חראם, הקבוצה הג'יהאדיסטית שהשליטה טרור על צפון-מזרח ניגריה במשך שנים, אך המצב קשה מתמיד. מתגברות פעולות חטיפה לצרכי כופר, זה הפך עסק מניב ומכניס ורווחי.
ואם כל זה לא די, ניגריה באמת מתמודדת עם פצצה דמוגרפית. האישה הניגרית יולדת 4.62 ילדים – כפול מנתון ההחלפה הטבעי של 2.1 ילדים; כלומר ניגריה מכפילה עצמה מדי דור. כ-40% מהאוכלוסייה בני פחות מ-14; אחד מכל 10 ילדים שיוולדו בעולם עד אמצע המאה – יהיה ניגרי. ועוד לא דיברנו על החלוקה השבטית והעדתית – יותר מ-250 קבוצות אתניות, הדוברות יותר מ-500 שפות. קם דור צעיר ומשכיל יותר שמשווה לפרנסה – זה מה שהקפיץ מועמד שלישי; אך בינתיים הפערים בין אוכלוסייה קטנה ומקורבת רק גדלים, וכך גם הקיטוב והניכור.
טינובו הבטיח עתיד מזהיר, אך בינתיים ההווה די עגום. במידה רבה, טינובו הוא זה שהכתיר את הנשיא הקודם – מחמד בוחארי, אחד מרצף מנהיגי החונטה הצבאית-לשעבר, ששלט בשנים האחרונות במעמד נוכח-נפקד. בוחארי הצליח להאשים את קודמיו, מהמפלגה היריבה; כשעלה לשלטון ב-2015. לטינובו אין את הפריבילגיה הזאת. בגיל 71 בולה טינובו הגשים את החלום – הוא מנהיג את ניגריה. יהיה עליו להיזהר מאוד שהחיים במדינה הצעירה בהובלתו, לא יהפכו לחלום-בלהות. ימים יגידו אם יצליח.
