ארץ המגף נפרדת היום (שני) מסילביו ברלוסקוני – אחת הדמויות המעצבות והמורכבות ביותר בתולדות איטליה המודרנית, שהלך לעולמו בגיל 86. ברלוסקוני היה איש רב פעלים שלצד תומכים רבים צבר לא מעט אויבים בימי חייו: הוא עמד שלוש פעמים בראשות ממשלת איטליה (הקדנציה האחרונה בין 2008 ל-2011), היה תעשיין מוביל, איל תקשורת שייסד את תאגיד התקשרות Mediaset; וכמובן הבעלים של מועדון הכדורגל מילאן במשך 31 שנה (1986-2017). הוא רכש את הרוסונרי שעמדו בפני פשיטת רגל וזכה לראות את המועדון זוכה 5 פעמים בצ'מפיונס ליג. אגב, הונו של ברלוסקוני הוערך בכ-6 מיליארד דולר והוא נחשב משך שנים לאיש העשיר באיטליה.
תחנות בחייו של ברלוסקוני בטלוויזיה האיטלקית
עם זאת, סילביו ברלוסקוני ייזכר לנצח כחובב שערוריות וכמי שהסתבך באין ספור אירועים חמורים ומביכים: על פי נתונים שנאספו בשנת 2017, נגד ברלוסקוני התנהלו בסך הכול 61 הליכים פליליים. בתפריט בין היתר: אישומים בקשרים ענפים עם המאפיה, בעיקר המאפיה הסיציליאנית ה"קוזה נוסטרה", מתן ולקיחת שוחד, הלבנת כספים – בין היתר תוך שימוש במערכת הפוליטית ועוד ועוד.
אבל הפרשה המביכה ביותר בה הסתבך ברלוסקוני היא סדרה של מסיבות מין אותן ערך וזכו לשם "בונגה בונגה". על פי ממצאי חקירת המשטרה בנושא, ברלוסקוני ארגן בשנת 2010 שורה של מסיבות מין בהן הוכרחו להשתתף קטינות. באחד המקרים אולצה קטינה לקיים יחסים עם ברלוסקוני עצמו. נשים שהשתתפו במסיבות סיפרו כי הן נתבקשו להתחפש לנזירות, שוטרות ולעטות מסיכות עם דמותו של נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה ולגעת בברלוסקוני באופן מיני. ב-2013 נשלח המנהיג האיטלקי לשבע שנות מאסר בגין שידול קטינה לזנות אך ברלוסקוני הצליח להתחמק ממאסר באמצעות תחבולות משפטיות שונות.
משלם את המחיר על החברות עם פוטין גם לאחר מותו
עם זאת, במהלך ימי כהונתו כראש הממשלה הצליח ברלוסקוני למצב עצמו כאיש ימין קלאסי - שמרן התומך בערכים מסורתיים של התרבות האיטלקית. בשנה האחרונה לחייו, בה דווח כי חלה בלוקמיה, הדבר בא לידי ביטוי בכך שסייע לג'ורג'ה מלוני להקים את ממשלתה המקדמת ערכים אלו. בימיו כראש ממשלה היה ברלוסקוני מיודד מאוד עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממנו התנער רק בחודשים האחרונים, אחרי חשיפת המעשים הברוטאליים של הצבא הרוסי באוקראינה.
אגב, ברלוסקוני נחשב משך שנים לגדול ידידיה של ישראל באירופה. הוא אף הרחיק לכת כשאמר לראש הממשלה נתניהו בפגישתם ב-2010 כי :"התשוקה הגדולה ביותר שלי – היא צירוף ישראל לאיחוד האירופי". לפחות שאיפה זו של ברלוסקוני נראת בשלב זה כרחוקה מאוד ממימוש.
