בעידן של מנהיגים מזדקנים, מזרח-טימור הקטנה "רצתה גם". יש לה עתה ר"מ חדש-ישן - ז'וזה אלכסנדר "שאנאנה" גוסמאו. בן ה-77 הוביל את התנועה המזוינת לעצמאות; ולימים הפך ראש-המדינה הראשון שנבחר בצורה-דמוקרטית במדינה הצעירה ביותר במזרח-אסיה. הוא נשבע אמונים ביום-שבת.
מזרח-טימור היא מדינה קטנה, גודלה כשלושת-רבעי שטח ישראל; ואוכלוסייתה 1.3 מיליון איש. כפי שהשם רומז, היא שולטת בעיקר על החלק המזרחי של האי טימור, אותו היא חולקת עם אינדונזיה; חלוקה שלא פעם עוררה מתיחויות. מזרח-טימור היא דוגמה מעניינת למדינה שזכתה לעצמאות, איבדה אותה – והשיגה מחדש.
האימפריה הפורטוגלית חלקה במשך מאות-שנים את האי עם מושבת איי הודו המזרחיים ההולנדיים. ב-1975 מזרח-טימור הכריזה באופן חד-צדדי על עצמאות מפורטוגל; שנה אחרי סיפחה אותה אינדונזיה, המדינה העצמאית שקמה על חורבות המושבה ההולנדית השכנה. טימור נאבק לעצמאות, עד שזו ניתנה לה ב-1999; במסגרת מעין מנדט של האו"ם, תקופת מעבר עד כינון משטר דמוקרטי עצמאי ב-2002. לאורך הדרך בלט שאנאנה גוסמאו, קודם כמפקד גורילה, ובהמשך כמנהיג פוליטי.
גוסמאו היה הנשיא הראשון בשנים 2002-2007, ואז כיהן כר"מ בפעם הראשונה בשנים 2007-2015. בבחירות במאי האחרון מפלגתו זכתה ב-41% מהקולות, וגרפה 31 מתוך 65 מושבים בפרלמנט. ממש פסע מ-33 המושבים הנדרשים לרוב. גוסומאו, המוביל מפלגת שמאל-מרכז סוציאל-דמוקרטית, חתם הסכם קואליציוני עם מפלגת מרכז קטנה שגרפה 6 מושבים.
התוצאה משקפת אי-שביעות רצון ממפלגת השלטון היוצאת, גם מפלגת שמאל-מרכז, "פריטלין"; או בשמה המלא - החזית המהפכנית למזרח טימור עצמאית. זה הארגון שהוביל את המאבק לעצמאות מפורטוגל ב-1974; ומאוחר יותר, מאינדונזיה עד 1999. 'פריטלין' הפכה ב-2002 לאחת המפלגות הגדולות במזרח-טימור; והובלה במשך שנים בידי גוסמאו. כן, עד שהחליט לצאת לדרך נפרדת ב-2007.
בפני גוסמאו אתגרים רבים – כ-42% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו-העוני; לפי הערכות האו"ם, על כל 1,000 תינוקות הנולדים במדינה, 42 ימותו לפני יום הולדתם החמישי בשל תת-תזונה.
גוסמאו הבטיח לצמצם את העוני באמצעות התוכנית האסטרטגית של ממשלתו לפיתוח; והדגיש החשיבות בפיוס ואחדות לאומיים להשגת יעדי הפיתוח. "אני מבטיח לבצע את המטלות שהעם הטיל עליי, ולהביא שגשוג לעם הטימורי באמצעות תוכניות הממשלה," אמר גוסמאו בטקס ההשבעה. הוא גם התחייב לתת אפשרות לשלטון-המקומי לעצב תוכניות פיתוח משלהם, כולל כאלו לשיפור שירותי הבריאות לאימהות וילדים.
למזרח-טימור אוכלוסייה צעירה למדי – 65% בני פחות מ-30 שנים. אך יותר משני עשורים לאחר קבלת העצמאות הרשמית ב-2002, עוד קיים מחסור בתשתיות בסיסיות, כמו אספקת חשמול מהימנה ודרכים סלולות באזורים כפריים.
המעבר של מזרח-טימור לדמוקרטיה היה לא-יציב. מנהיגי נאלצו להתמודד עם עוני, אבטלה ושחיתות נרחבים. הכלכלה סמוכה על הכנסת מדלדלות מנפט מהים. עתה המנהיג המיתולוגי מימי המאבק לעצמאות, וראשיתה; חוזר לריקוד אחרון. ימים יגידו אם שאשנאנה גוסמאו ידע להוביל את מזרח טימור גם לשגשוג.
