וילה בבוואריה שהייתה שייכת למי שהיה ראש האס אס, היינריך הימלר, ומשפחתו, הפכה בתקופה האחרונה למלון ומסעדה. הנכס נמצא כ-50 קילומטרים דרומית למינכן, ותוכלו לבלות בו לילה במחיר של 160 אירו. הבעלים החדש פלוריאן זייברט טען כי הוא רוצה להפוך את המקום למרכז של שלום, סובלנות והכלה, ואף לשלב בדירקטוריון שלו לדבריו מספר דמויות בולטות מהקהילה היהודית. אך לא כולם בקהילה מרוצים מהרעיון.
זייברט אמר לעיתון היהודי "Jewish chronicle" שהוא רוצה לערב "מגוון רחב של אנשים" בהחלטה על עתיד הבניין: "נרצה להקים ועדה מייעצת המורכבת מאנשים מהקהילה היהודית, מרקעים שונים מאוד, שחיים כאן ובמקומות אחרים", אמר. "יכול להיות שאף אחד מהקהילה לא ירצה להיות מעורב, לאור מידת הרגישות של כל זה, ואני מכבד את זה. אני גם לגמרי יכול להבין שעבור אנשים מסוימים זה מרגיש לא הולם וחסר רגישות שאנחנו מנהלים עכשיו מלון ומסעדה במקום שבו חי פעם היינריך הימלר".
סשה סטבסקי, יו"ר הקונגרס הגרמני-ישראלי, אמר שהבניין היה צריך להפוך לאנדרטה או למוזיאון המחנך את הציבור על זוועותיו של הימלר. הוא תקף את ההחלטה: "רצית לדעת איך זה מרגיש לאכול חומוס בחדר האוכל של הימלר? עכשיו אתה יכול. ברוב המדינות טיפול אחראי באתר היסטורי כזה היה אומר בניית אנדרטה או מוזיאון שמלמדים על הזוועות שביצע אדם שפל כמו הימלר. בגרמניה בשנת 2023 אתה יכול לעמוד מאחורי ההיסטוריה של הרכוש שלך". הוא המשיך לתקוף: "בואו לא נדבר על הפשעים הנוראיים שהימלר תכנן בזמן שישב בגן שלו. במקום זאת, בואו נזמין את האורחים לשבת על ספסל הפארק המקורי שלו מה הלאה? לבנות רכבת הרים בדכאו?".
הימלר, שהיה ראש האס אס והאדריכל הראשי של השואה, השתמש בווילה המפוארת, שנרכשה ב-1934, ליד אגם טגרנזי הציורי, כבית נופש ומקום מפגש לנאצים בכירים. הוא ביצע עבודות בו בנייה נרחבות, כולל בניית מקלט נגד תקיפות אוויריות. הבניין מתוארך לשנת 1892, והוא שוכן בשטח של 20,000 מ"ר. הימלר עצמו נלכד במאי 1945 בעת שניסה להימלט ומת במעצר בריטי על ידי בליעת גלולת ציאניד סמויה. באותו חודש האמריקאים כבשו את הווילה, ולאחר המלחמה היא חזרה לבעלות ציבורית.
