פרופסור קטלין קריקו מהונגריה, שהוכרזה היום (שני) כזוכת פרס נובל לרפואה, יחד עם דרו וייסמן ממסצ'וסטס, שוחחה עם כאן חדשות על הגילוי שהוביל לפיתוח החיסון נגד וירוס הקורונה שזיכה אותה בנובל. "הגילוי הוא שהתאמה של מולקולת RNA מביאה לכך שניתן להשתמש בה לצרכים רפואיים מבלי תגובה דלקתית רעילה", אמרה על התגלית שהביאה לזכייה בפרס. "אני מוצפת ושמחה מאוד" סיפרה קריקו. במענה לשאלה מדוע לקח 18 שנים מהגילויים שלה ושל שותפה ועד לזכייה בפרס אמרה: "היה צריך להביא את זה לכדי יישום".
קריקו סיפרה על כך שבמשך שנים אימה הייתה מאזינה לרדיו במהלך ההכרזה על הזוכים בפרס נובל בתקווה שתשמע את שמה של בתה. "לצערי היא מתה לפני חמש שנים, אך היא תמיד הייתה מאזינה להכרזות ואומרת 'אולי יגידו את שמך', ואני תמיד אמרתי 'לא, לא, מה פתאום'. היא ראתה שאני עובדת כל כך קשה וחשבה שאני ראויה, ואני הסברתי לה שמדענים רבים עובדים קשה מאוד. אולי עכשיו היא צופה מלמעלה".
ועדת הפרס נימקה את הבחירה בקריקו ווייסמן: "קריקו וויסמן גילו כי mRNA שעבר התאמה בבסיסו, יכול לשמש לחסימת פעילות תגובת-דלקתית ולהגברת ייצור חלבונים כאשר ה-mRNA נמסר לתאים. השניים פרסמו את תוצאותיהם במאמר ב-2005, שקיבל תשומת-לב מעוטה באותה העת, אך הניח את התשתית להתפתחויות קריטיות חשובות ששירתו את האנושות במהלך מגפת קורונה".
קריקו ווייסמן חקרו כיצד סוגים שונים של mRNA מגיבים במערכת החיסון, ושמו לב ש-mRNA המיוצר מחוץ לתא גורם לתגובה דלקתית, בעוד mRNA מתאים רגילים אינו גורם לכך. בתוך כך, גילו החוקרים שב-mRNA טבעי יש שינויים כימיים בבסיסי הנוקלאוטידים, בעוד ב-mRNA מלאכותי אין שינויים אלה. הם הראו שעל ידי הוספת שינויים כימיים ל-mRNA מלאכותי, התגובה הדלקתית יורדת באופן משמעותי.
גילוי זה איפשר לראשונה שימוש בטכנולוגיית ה-mRNA למטרות רפואיות, מאחר והסרת התגובה הדלקתית הסירה מכשול מרכזי שעמד בדרך עד אז. זוהי תרומה קריטית שהובילה בסופו של דבר לפיתוח חיסוני ה-mRNA נגד קורונה.
חיסונים אלו, של חברות כמו פייזר ומודרנה, הפגינו יעילות גבוהה במניעת מחלת הקורונה והצילו מיליוני חיים ברחבי העולם, תוך אפשרות חזרה לשגרה לאחר תקופה ארוכה של סגרים והגבלות. על תרומתם המכרעת לפיתוח החיסונים ששינו את מהלך המגפה, קריקו ווייסמן זכו השנה בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה, הנחשב לעיטור הגבוה ביותר בתחום הרפואה והפיזיולוגיה.
שידור חי
מדובר בפרס הראשון שהוענק השנה, כשבהמשך השבוע יוכרזו הזוכים בתחום הפיזיקה, כימיה, ספרות, שלום ובשבוע הבא יוכרזו הזוכים בתחום הכלכלה.
מאז החל חלוקת פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1901, הוענק הפרס 113 פעמים. עד כה זכו בפרס 12 נשים. הזוכה הצעיר ביותר היה פרדריק ג'י. בנטינג, שזכה בגיל 32 בפרס לשנת 1923 על גילוי האינסולין. הזוכה המבוגר ביותר היה פייטון ראוס, שזכה בגיל 87 בפרס לשנת 1966 על גילוי נגיפים מעוררי גידולים. זוג אב ובנו, סונה ברגסטרום וסוונטה פבו, זכו כל אחד בפרס נובל לרפואה, כאשר סוונטה פבו זכה 40 שנים אחרי אביו.
