בשבוע-הבא יצאו מיליוני גרמנים לקלפיות, להכריע את עתידם לחמש השנים הקרובות בבחירות המקומיות. על פי סקרים במדינה, ניתן לראות כי הימין-הקיצוני שוב מרים ראשו, הפעם בדמותה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה (AfD)", דבר מדאיג, ביחס לרפרטואר השערוריות ה"מכובד" שלה.
אחת מהן, היא משפטו של יורן האקה, מנהיג המפלגה באזור, שנתבע בגלל שימוש ברטוריקה נאצית. ולא מדובר בדבר טריוויאלי – בגרמניה רואים כל שימוש בסממנים נאציים בחומרה, ולמעשה רבים רואים בהאקה האיש-החזק באמת ב-AfD. המצב כל-כך מדאיג, ששירותי-הבטחון הגרמניים, האמונים על הגנה על הסדר החוקתי והדמוקרטי בגרמניה, אומרים כי הם "קרובים מאוד" להכריז על מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה (AfD)" כאיום על הדמוקרטיה.
עוד התפתחות מדאיגה מהשבועות האחרונים בתורינגה, היא שבירה תקדימית של החרם על ה-AfD. המפלגה השמרנית הוותיקה CDU, היושבת באופוזיציה בתורניגה, הסתמכה לראשונה על קולות הימין-הקיצוני בהצבעה חשובה. בחודשים האחרונים הסקרים מצביעים על תמיכה רחבה בימין-הקיצוני – אחד מכל חמישה מצביעים גרמניים אמר כי יצביע ל-AfD בבחירות הפדרליות הבאות.
הן אולי תתקיימנה רק בעוד שנתיים, אך המבנה המורכב של הפוליטיקה הגרמנית מאפשר לימין-הקיצוני להפגין את כוחו במספר זירות. בקיץ זה היה בנפה, לפני מספר ימים היה זה בעירייה (הפסד דחוק, כי שאר המפלגות התאחדו נגד ה-AfD), בשבוע-הבא בשתי מדינות-מחוז משמעותיות כמו בוואריה והסן, ובאביב הבא – הפרלמנט האירופי.
בבוואריה ינעלו היום (שלישי) את האוקטוברפסט המסורתי, בדיוק בזמן לישורת האחרונה של מערכת הבחירות. ראש ממשלת בוואריה מאז 2018 הוא מרקוס זודר, אותו רבים סימנו ועדיין מסמנים כמועמד אפשרי לתפקיד קנצלר גרמניה, אך הדרך לשם מעט מורכבת. מאז סוף מלחמת-העולם השנייה, הפוליטיקה בגרמניה המערבית ובגרמניה המאוחדת התאפיינו בשני גושים פוליטיים גדולים.
מצד הימין השמרני, CDU/CSU – משם יצאו קנצלרים כמו קונראד אדנאואר, הלמוט קוהל ואנגלה מרקל – שהובילו את המדינה ב-46 מתוך 74 שנותיה. מצד השמאל הסוציאליסטי, ה-SPD – מפלגתם של וילי ברנדט, גרהרד שרדר, והקנצלר הנוכחי אולף שולץ. ה-CDU/CSU הוא "ליכוד שמרני" של שתי מפלגות - המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU) והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה (CSU). כפי שהשמות מעידים – ה-CDU רצה ב-15 ממדינות-המחוז, בעוד ה-CSU שולטת ביד רמה בבוואריה. כמה רמה? ה-SPD שלטו שם רק ארבע שנים.
ראש ממשלת בוואריה ומנהיג CSU הנוכחי אולי קיווה להיות המועמד המוסכם בעידן שאחרי אנגלה מרקל, אך זה לא קרה, וה"ליכוד" הפסיד. יריבה המושבע של מרקל, פרידריך מרץ, נבחר לאסוף את השברים – והאפשרות שייבחר לקנצלר בסיבוב הבא, מבטיחה. זודר אולי יאלץ לשעת-כושר בעתיד, אם תגיע, אך תמיד תהיה לו מינכן.
הסקרים חוזים כי ה-CSU תשמור על כוחה, שעומד על כ-37%, בעוד השותפה הקואליציונית, "המצביעים החופשיים של בוואריה", מפלגת מרכז-ימין פופוליסטית-שמרנית, שגם היא אחות נפרדת למפלגה בשאר גרמניה, צפויה להתחזק מעט לכ-16%. נראה שלא תהיה להן בעיה לזכות ברוב 180 מושבי הפרלמנט הבווארי.
ה-CSU מובילה ביתרון בטוח של כ-20%, אך זה לא אומר שזודר לא צריך לדאוג. בבחירות הקודמות ב-2018, נכנסה מפלגה חדשה לזירה הפוליטית הבווארית – מפלגת הימין-הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה (AfD)". אז היא גרפה 10.2% מהקולות, הפעם הסקרים האחרונים מנבאים לה כ-14% מהקולות. הירוקים צפויים לגרוף כ-15% מהקולות, וה-SPD צפויה לכתשעה אחוזים בלבד. המפלגה הליברלית לא צפויה לעבור את אחוז החסימה. נדמה כי כשהכלכלה מעט במשבר, גם במדינת-המחוז השנייה בעושרה בגרמניה - יש אוזן קשובה לימין הקיצוני.
במדינת-המחוז הסן, הכוללת את העיר פרנקפורט המוכרת לנוסעים ולבנקאים, המצב אינו כה שונה. השמרנים – ה-CDU, והירוקים, ישבו יחד בקואליציה. ההימור של ה-SPD להריץ את שרת-הפנים הפדרלית ננסי פזר לא נראה ככזה שהשתלם. לפי הסקרים האחרונים, ה-AfD צפויה לגרוף כ-15% מהקולות. השותפה השלישית, המפלגה הליברלית, נלחמת על חייה בהסן.
הבחירות הפדרליות הבאות בגרמניה אולי מתוכננות להתקיים בעוד שנתיים, אבל המגמה כבר מדאיגה. סקר ראשון העניק בתחילת יוני 20% ל-AfD, ומאז היא כמעט ולא ירדה משם. אחד הסקרים האחרונים כבר שם את הימין הקיצוני בקרב ראש בראש מול הימין השמרני, 23% מול 24%, ובתוך טעות-הדגימה, מלהיות המפלגה הגדולה בגרמניה. ולמעשה היא כבר כזו, אם זוכרים כי ה- CDU/CSU הן למעשה מפלגות נפרדות. איך אמרנו? "גרמניה האחרת". במרכאות או שלא במרכאות.
