בית הספר ״מיכאלה״ במערב לונדון, הנמצא סמוך מאד לאיצטדיון וומבלי, המוגדר ״הקשוח ביותר בבריטניה״ זכה אתמול (שלישי) לתמיכת בית משפט בהחלטתו שלא לאפשר לתלמידים להתפלל בשטחו - ובכך לקיים את עקרון הפרדת הדת מהמדינה.
המנהלת המייסדת שלו, קתרין בירבלסינג, המוכרת כמבקרת נוקבת של בתי הספר בבריטניה, הביעה שביעות רצון מההחלטה והציעה להורים שההחלטה לא נראית להם - לשלוח את ילדיהם למוסד חינוכי אחר.
התלמידה שנקטה בצעדים משפטיים נגד בית הספר הקהילתי "מיכאלה", באה ממשפחה מוסלמית וטענה שמדיניות בית הספר אוסרת למעשה קיום תפילה במהלך יום הלימודים, ולכן מפלה. התלמידה טענה כי עמדתו של בית הספר הפרה שלא כדין את זכותה לחופש דת והיא "סוג האפליה שגורמת למיעוטים דתיים להרגיש מנוכרים מהחברה". בית הספר טען שמדיניות התפילה שלו מוצדקת כיוון שהוא מתמודד עם איומי טרור הקשורים לשמירה על מצוות דת במקום.
עוד בנושא
בעקבות פסק הדין, תהתה המנהלת בירבלסינג כיצד הצליחה התלמידה לזכות ב-150,000 פאונד לסיוע משפטי, ואולם משפחת התלמידה הכחישה כי זו היתה עלות הייצוג.
בהצהרה של המנהלת בירבלסינג נכתב: "בית ספר צריך להיות חופשי לעשות מה שנכון לתלמידים שהוא משרת. החלטת בית המשפט היא אפוא ניצחון לכל בתי הספר. "אסור לאפשר לילדה אחת ואמה לשנות את הגישה של בית הספר פשוט כי הן החליטו שזה לא מתאים להן. רב-תרבותיות עובדת ב"מיכאלה" לא בגלל שרוקנו את מרחב הזהות של בית הספר כדי להתאים לשוני, אלא בגלל שיש לנו זהות ברורה שכל אחד יכול להירשם אליה, אם הוא מוכן להתפשר״.
הצהרת המנהלת הופכת נוקבת אף יותר: ״לעדי יהוה: אנחנו מלמדים את מקבת למרות שיש בו מכשפות. למוסלמים: אין לנו חדר תפילה. לנוצרים: נציע שיעורי רוויזיה בימי ראשון. להינדים: ביצים נגעו בצלחות תמיד. ב'מיכאלה' אנו מצפים מכל הדתות ומכל הגזעים להקריב את הקורבנות הנדרשים כדי לאפשר לבית הספר שלנו לשגשג. הרוב המכריע עושים זאת ללא תלונות״. המנהלת הקשוחה בבריטניה סיכמה: ״אם הורים לא אוהבים את מי שהיא מיכאלה, הם לא צריכים לשלוח את ילדיהם אלינו".
בירבלסינג הפכה למוכרת מאד בבריטניה לאחר שבאוקטובר 2010 ביקרה את מערכת החינוך הבריטית בוועידת המפלגה השמרנית, והתייחסה ל״תרבות של תירוצים, של סטנדרטים נמוכים, ים של בירוקרטיה, וכאוס בכיתות שלנו״.
