האם זירה נפיצה נוספת בעולם נמצאת על סף התלקחות כוללת? סין פתחה השבוע בתרגיל צבאי גדול מול חופי טייוואן, אי בו בייג'ינג רואה כשטח ריבוני סיני, בעוד הנהגת טייוואן וחלק גדול מתושביה מעוניינים להיפרד מסין ולהפוך רשמית למדינה עצמאית.
מי שמבטא בצורה הכי חדה שרק אפשר את השאיפה לעצמאות הוא נשיא טייוואן החדש לאי צ'ינג טה (וויליאם לאי) שנכנס לתפקידו לפני חמישה חודשים בלבד. כבר בנאום הכניסה שלו לתפקיד לאי צ'ינג טה הצליח להרגיז מאוד את בייג'ינג כשקבע ש"את עתידה של טייוואן יקבעו רק 23 מיליון התושבים שלה", זאת באמצעות "כלים דמוקרטיים".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
זמן קצר לאחר מכן פתח הצבא הסיני בתרגיל צבאי מצומצם מול חופי טייוואן, זאת תוך שבהודעות הרשמיות מבייג'ינג מודגש כי המהלך מתבצע בתגובה ל"מהלכים בדלניים" של הנהגת האי החדשה. אבל נראה שנשיא טייוואן התעקש לא להבין את הרמז העבה. בשבוע שעבר הוא שוב נשא נאום תקיף בו קבע ש"סין לא יכולה לייצג את טייוואן במוסדות בינלאומיים". לאי צ'ינג טה הדגיש: "הרפובליקה של סין (טייוואן) והרפובליקה העממית של סין אינן כפופות זו לזו. בארץ שלנו משגשגים דמוקרטיה וחופש, כך שסין לא מייצגת אותנו בשום צורה".
התגובה הסינית ל"הצהרות הבדלניות" שהגיעו מטאייפי לא איחרה להגיע והייתה הפעם קשה יותר. התרגיל הנוכחי של צבא סין מסביב לטייוואן רחב הרבה יותר והוא מכונה "חרב משותפת 2024 ב'". על פי הודעת צבא סין מדובר בתרגיל משותף של חיל האוויר, חיל הים וכוחות יבשתיים המתרגלים שיתוף פעולה בעת "הסתערות על יעדים שנקבעו".
בכיר בצבא הסיני אף הכריז כי התרגיל "יכה בתדהמה את הכוחות הבדלניים". בטייוואן כינו את התרגיל "פרובוקציה של סין", ארצות הברית מצידה הודיעה כי "עוקבת בדאגה רבה" אחר ההתרחשויות אך ככל הידוע טרם נקטה בצעד מעשי כלשהו בנושא.
אי מקלט ללאומנים שהפסידו במלחמת האזרחים
המחלוקת על עתיד האי החלה להתפתח עם סיום מלחמת האזרחים הסינית ב-1949. לאחר 23 שנה של עימות פנימי מדמם חגגו הקומוניסטים בראשות מאו דזה דונג את הניצחון וביססו את השתלטותם על מדינת הענק. במקביל, השרידים של הצד הלאומני המפסיד נמלטו לטייוואן ולכמה איים נוספים שמסביבה. מנהיגם צ'אנג קאי שק, ראה בעצמו כשליט סין כולה, ולכן לא הכריז על עצמאות האי מסין הקומוניסטית עד יום מותו ב-1975.
מדיניות זו של צ'אנג קאי שק לא השתלמה. עם התבססות השלטון הקומוניסטי בסיו, עוד ועוד מדינות בעולם הכירו בהנהגה שבבייג'ינג כהנהגה הלגיטימית של סין. ב-1971 איבדה טייוואן את מושבה באו"ם לטובת סין שהכריזה מצידה על האי כ"מחוז מורד" המהווה "חלק בלתי נפרד מסין העממית". בשל לחץ מבייג'ינג מדינות רבות ביטלו את הכרתן בטייוואן וכיום מכירות בה כמדינה ריבונית 12 מדינות בלבד, רובן ככולן קטנות נטולות מעמד משמעותי בזירה הבינלאומית.
טייוואן מקיימת קשרים כלכליים ענפים עם מדינות רבות, כולל כאלו שאינן מכירות בעצמאותה
עם זאת טייוואן מקיימת קשרים כלכליים ענפים עם מדינות רבות, כולל כאלו שאינן מכירות בעצמאותה. היא גם נחשבת כבת ברית של ארצות הברית, למרות שוושינגטון לא מכירה רשמית בטייוואן, בין היתר בשל ההבנה כי הדבר יביא להרס היחסים עם סין. בחלק מהמסמכים האמריקניים הרשמיים מכונה טייוואן "יישות לא ריבונית".
בכל הנוגע לישראל, הרי שירושלים מעולם לא הכירה בעצמאות טייוואן. ב-1993 חלה הפשרה ביחסים שהובילה לפתיחת נציגויות מסחריות של טייוואן בתל אביב, ושל ישראל בטאיפיי. היום דוברים ישראלים רשמיים ממעטים להתבטא בעניין טייוואן, בשל הרצון להימנע מעימות עם סין.
ב-75 שנים שעברו מסיום מלחמת האזרחים נוצרו הבדלים מהותיים בין סין העממית לטייוואן: בעוד סין היא מדינה קומוניסטית בעלת משטר חד מפלגתי, טייוואן היא דמוקרטיה בה מתקיימות בחירות חופשיות וישנה הפרדת רשויות. מבחינת הכלכלה בעוד סין בפועל מגששת את דרכה בעשורים האחרונים בין מודלים שונים לניהול המשק, טייוואן היא טריטוריה בעלת משק קפיטליסטי המבוסס על חברות קטנות ובינוניות. זאת בניגוד למדינות אחרות באסיה שכלכלתן נשלטת על ידי תאגידי ענק.
עם השנים הפכה טייוואן אחת היצואניות הגדולות בעולם של מוצרי אלקטרוניקה ובמובן מסוים הכלכלה סייעה להוריד את רמת המתח המדיני בין בייג'ינג לטאייפי – זאת כיוון שסין הייתה זו שסיפקה כוח עבודה למיזמים רבים במשק הטיוואני. אגב, שמה של טייוואן השתרבב גם לפרשת פיצוץ הביפרים בלבנון, לאחר שהתברר כי המכשירים שנמכרו לארגון הטרור חיזבאללה ייוצרו על ידי חברה מטייוואן.
האם זו שעת הכושר של סין לכיבוש טייוואן?
רבים מאמינים כי סין נמנעה עד כה מכיבוש "המחוז המורד" טייוואן בשל התמיכה לה זוכה טאיפיי מארצות הברית וההבנה כי מהלך שכזה יוביל לעימות ישיר בין מעצמות. בשנים האחרונות גרמה סוגיית טייוואן להגברת המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון. האירוע הבולט בהקשר זה הוא הביקור שערכה ב-2 באוגוסט 2022 יושבת ראש בית הנבחרים האמרקיני דאז ננסי פלוסי בטייוואן. פלוסי הגיעה לאי למרות אזהרות מפורשות של סין ונפגשה עם נשיאת טייוואן דאז צאי יינג ון ובכירים נוספים בממשל בטאיפי.
עוד טרם הביקור הזהיר נשיא סין שי ז'פינג את עמיתו האמריקני ג'ו ביידן כי ביקור פלוסי בטייוואן כמוהו כ"משחק באש". לאחר הביקור הודיע משרד החוץ הסיני כי פלוסי "הפרה את השלמות הטריטוריאלית של סין" וצבא בייג'ינג פתח, ממש כמו השבוע, בתרגיל צבאי מול חופי האי. עם זאת פרשנים בכירים העריכו אז כי ניסיון של כיבוש טייוואן על ידי סין לא עומד על הפרק בשל ההתייצבות של ארצות הברית לצד הנהגת האי.
אלא שכעת יש הסבורים כי נפתח עבור סין חלון הזדמנויות לכיבוש טייוואן והשתלטות מלאה עליה. זאת מכיוון שעקומת הקשב של העולם מחולקת כעת בין סכסוכים שונים ובהם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המלחמה במזרת התיכון ובעוד אזורים נפיצים בעולם דוגמת חצי האי הקוריאני.
מי שהתייחסה לכך בשידורי כאן רשת ב השבוע היא ראשת המשרד הכלכלי והתרבותי של טייוואן בישראל אבי לי. בריאיון לערן סיקורל ב"שעה הבינלאומית" אמרה לי בין היתר: "התרגיל שעורכת עכשיו סין הוא איום אמיתי. זה נועד לא רק לחסום אותנו אלא גם להתאמן בהרתעת ארצות הברית ומדינות דומות מלבוא ולתמוך בטייוואן".
לדברי לי הציר הכולל את סין, איראן ורוסיה מאיים כעת לא רק על ארצה אלא על כלל הדמוקרטיות בעולם. בראיון נציגת טייוואן פנתה לקהל הישראלי ואמרה: "סין היא המדינה שעומדת מאחורי איראן וחיזבאללה. אז הפעם אנו שוב קוראים לשותפים הדמוקרטיים לעמוד בסולידריות כדי לשבש את המשטר הסמכותי המנסה לשבש את השלום".
בנקודת זמן זו נראה שההצהרות הלוחמניות של נשיא טייוואן החדש, אומנם העלו את רמת המתח באזור, אך לא גרמו לסין לשבור את הכלים. השאלה הגדולה כעת, האם אחרי 75 שנות איבה, סין מכשירה את הקרקע מבחינה צבאית ומדינית להשתלטות על הטריטוריה שמנסה לברוח הכי רחוק שרק אפשר מהצל של בייג'ינג?
