האוכלוסייה הסינית הצטמצמה בשנה החולפת שוב, בפעם השלישית ברציפות, כך הכריזה הממשלה הסינית בסוף השבוע. הנתונים עליהם הכריזה בייג'ינג ממשיכים מגמה עולמית, בייחוד במזרח אסיה, שם יפן, קוריאה הדרומית ואומות נוספות חוות צניחה בשיעור הילודה והצטמצמות האוכלוסייה.
עד תום שנת 2024, אוכלוסיית סין נאמדה בכ-1.408 מיליארד בני אדם, מספר שמעיד על ירידה של 1.39 מיליון איש מהשנה שקדמה לה. ממשלו של שי ג'ינפינג הצביע על אתגרים דמוגרפיים נוספים במדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה בעולם, המתמודדת עתה הן עם אוכלוסייה מזדקנת והן עם מחסור באנשים בגיל העבודה.
הסיבות במקרים רבים דומות - עלייה ביוקר המחייה, שגורמת לצעירים לדחות או לשלול בכלל נישואים והולדת ילדים, תוך התקדמות אקדמית ומקצועית ופנייה לקריירה, בעוד שאנשים חיים שנים רבות יותר, ואין די לידות. מדינות כמו סין, אשר מאפשרות הגירה מצומצמת מאוד, נמצאות בסיכון מיוחד.
עם זאת, ישנה ייחודיות במקרה הסיני – מדיניות "הילד האחד", שמזמן ננטשה, נותנת את אותותיה עד היום. בתקופה בה המשטר התיר לזוג סיני להביא רק ילד אחד לעולם, משפחות העדיפו שיהיה זה זכר – דבר שהוביל למקרים בהם נקברו תינוקות בנות בחיים – דבר שהוביל לפער משמעותי מהרגיל בין המינים.
השפעה נוספת של מדיניות הילד האחד היא שהסינים התרגלו למשפחות קטנות, ולכן גם העלאת המגבלה לשניים ואז לשלושה ילדים לא הצליחה לשנות את דפוסי ההתנהגות שכבר נקבעו. מדיניות נוקשה זו יצרה את תופעת "הקיסר היחיד" – ילד יחיד עם שני הורים וארבעה סבים הדואגים לו ומטפחים אותו. ייצוג סמלי לפירמידה הדמוגרפית ההפוכה במדינה.
