הנתונים הקשים

שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה: שני הצדדים מפסידים

שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה: שני הצדדים מפסידים
במוסקווה האמינו שיכבשו את קייב בתוך ימים, אך המלחמה שגרמה לטלטלה באירופה נמשכת עד עצם היום הזה. בינתיים, שני הצדדים משלמים מחירים עצומים על ההחלטה של פוטין לפלוש למדינה השכנה | תמונת מצב
מחבר אלכס נירנבורג מחבר אלכס נירנבורג
מלחמת רוסיה אוקראינה: חיילים רוסים על אדמת אוקראינה
מלחמת רוסיה אוקראינה: חיילים רוסים על אדמת אוקראינה צילום: REUTERS/Stringer

לפני שלוש שנים בדיוק, בליל ה-24 בפברואר 2022, פלש צבאו של ולדימיר פוטין לאוקראינה השכנה. בקרמלין האמינו אז כי יצליחו לכבוש את קייב בתוך שלושה ימים, אך המלחמה נמשכת עד היום ושני הצדדים משלמים עליה מחיר כבד. הנה הנתונים שממחישים יותר מכל כי בנקודת הזמן הזו, שני הצדדים מפסידים.

רוסיה

מוסקווה אינה מפרסמת מידע על מספר החיילים שנהרגו או נפצעו במלחמה. על פי תחקיר מקיף של רשת BBC ואתר האופוזיציה הרוסי "מדיאזונה", מספר החיילים הרוסים שנהרגו במלחמה נע בין 167 ל-234 אלף. בנוסף, על פי הערכות, 400 אלף חיילים נפצעו פצעים קשים שלא יאפשרו להם לחזור ולנהל חיים תקינים.

חייל רוסי בדונייצק. (צילום: צבא רוסיה)

על פי הערכות, כמה מאות אלפי בני אדם עזבו את רוסיה מחשש שיגוייסו לצבא. מומחים לשוק העבודה הרוסי דיווחו על תופעה של "בריחת מוחות" מן האקדמיה ושל עובדים בתחום ההיי טק. במקיל מדווחים גורמים רשמיים ברוסיה על שיעורי ילודה נמוכים במיוחד. במחצית הראשונה של 2024 נולדו ברוסיה 599 אלף תינוקות בלבד, הנתון הנמוך מזה 220 שנה.

התקיפות המרובות של אוקראינה על מתקני הנפט של רוסיה גרמו, על פי "בלומברג", לירידה ב-20 אחוזים ביכולת תפוקת הנפט של רוסיה.

במקביל, חברות מערביות רבות עזבו את רוסיה מה שגרם למשברים בשורה של ענפים במשק והוביל לירידה ברמת החיים בעיקר בקרב המעמד הבינוני. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בזינוק בעשרות אחוזים במחירים של מוצרי צריכה בסיסיים בהם ביצים וחמאה. 

בשנה האחרונה נחשפו מימדי השחיתות העצומים במשרד ההגנה הרוסי. לפני פרוץ המלחמה נפוץ מיתוס לפיו צבא רוסיה הוא השני בכוחו בעולם. בשנות המלחמה התברר כי בכירים במשרד, בהם סגני שרים וגנרלים, בזזו את משאבי הצבא וגרפו לכיסם מיליארדים, בעוד החיילים בחזית נותרו ללא ציוד בסיסי.

אוקראינה

על פי הערכות במערב, בשלוש השנים האחרונות אוכלוסיית אוקראינה קטנה בכ-25%. בתחילת 2022 חיו באוקראינה כ-41 מיליון בני אדם. כיום חיים בשטחים אלו כ-30 מיליון בלבד. רוב אלו שעזבו הפכו לפליטים ברחבי אירופה.

חיילים אוקראינים במחוז דונייצק, שנכבש חד צדדית על ידי רוסיה. (צילום: רויטקס)

גרמניה היא זו שקלטה הכי הרבה פליטים אוקראינים (כמיליון ו-600 אלף בני אדם) במקביל, כחמישה מיליון אוקראינים נוספים הפכו לפליטים בתוך ארצם.

הנשיא וולדימיר זלנסקי אמר לאחרונה כי כ-45 אלף חיילים אוקראינים נהרגו מפרוץ המלחמה. אך על פי הערכות במערב, כ-100 אלף חיילים אוקראינים נהרגו. כ-400 אלף נוספים נפצעו. על פי נתוני האו"ם, כ-13 אלף אזרחים נהרגו מפרוץ הקרבות

מתחילת המלחמה נגרם למשק האוקראיני נזק ישיר של כ-170 מיליארד דולר. על פי נתונים הנכונים לנובמבר 2024, במהלך המלחמה נהרסו כ-236 אלף מבני מגורים. לתשתיות כגון כבישים ומפעלי תעשייה נגרם נזק הנאמר בכ-38 מיליארד דולר. מתקני תשתית ואנרגיה ספגו נזק של כ-14.6 מיליארד דולר.

סקרים שנערכו לאחרונה במדינה מצביעים על התדרדרות במצב הכלכלי של האזרחים האוקראינים. בסקר שנערך לאחרונה השיבו 30% מהנשאלים כי הפחד הגדול שלהם הוא מהמשך הקריסה הכלכלית ועליית מחיריהם של מוצרים בסיסיים. רק 27% מהנשאלים השיבו כי הפחד הגדול שלהם הוא התעצמות ההפגזות מצד רוסיה.

המצב בחזית

לאחר עשור של עימות ושלוש שנים של מלחמה עצימה, רוסיה שולטת כיום על כ-20% משטחה של אוקראינה. קייב מנגד, ממשיכה להחזיק באזורים של מחוז קורסק הרוסי עליהם השתלטה בקיץ האחרון.

אם הלחץ של דונלד טראמפ על הצדדים יימשך, פתיחת מו"מ בין מוסקווה לקייב הוא רק עניין של זמן. נראה ששני הצדדים יידרשו לוויתורים כואבים כדי לשים קץ לאלימות ולנוע לעבר תחילתו של תהליך שיקום.

בחירת העורכת