ראש המוסד דדי ברנע השתתף היום (שלישי) בכנס של מכון המחקר INSS וחשף פרטים חדשים על מבצע הביפרים. "במועד הפעלת המבצע התפוצצו פי 10 יותר מכשירים מכפי שהיו בידינו בתחילת המלחמה", אמר ברנע.
ברנע סיפר על אודות תכנון המבצע שלדבריו היווה נקודת מפנה במלחמה מול חיזבאללה בצפון. "התכנון החל בתקופת פרדו כראש המוסד והמשיך בתקופת כהן", אמר ברנע, "חשבנו על דרך אחרת לפגיעה במחבלי חיזבאללה באמצעות פיצוץ מכשיר הצמוד תמיד לגופם".
"המשלוח הראשון ובו 500 ביפרים בלבד הגיע שבועות ספורים לפני הטבח הנורא של 7 באוקטובר. באותו זמן, אלפי מכשירי הקשר מהמבצע הוותיק יותר היו מאופסנים במחסני חיזבאללה", הוסיף ברנע.
ברנע הבהיר כי המוסד התכונן למלחמה מול לבנון עם סיום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. "אספנו מודיעין אינטימי וייחודי לאורך שנים ארוכות. בעיקר הבנו שהמלחמה הבאה תהיה שונה מהמלחמות הקודמות שידענו", אמר.
לקראת תום שלב א' של עסקת החטופים, הוא הדגיש: "משימתנו לא הושלמה, יש לנו מחויבות להשיב את כל החטופים החיים והחללים. זה הציווי המוסרי העליון - להשיב אותם ממנהרות התופת".
שידור ישיר מכנס INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי:
מוקדם יותר היום, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר בכנס כי התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו והבטיח שיגבה אותו בכל מה שקשור להשבת החטופים. "הוא הביע הערכה", ציין גנץ. הצטרפתי לממשלת החירום מתוך שותפות גורל ולא מתוך שותפות פוליטית. לא יכולתי להישאר בממשלה כי לא השפעתי יותר על מה שקורה שם", הוסיף גנץ.
יאיר גולן האשים את נתניהו בכך שחמאס הצליח להשתקם בעזה. "המלחמה הזו נוהלה על ידי הממשלה באופן כושל - יכולנו להגיע להישגים גבוהים יותר, מהר יותר, הממשלה הזו שכשלה ב-7 באוקטובר נכשלה בניהול ומוסיפה כשלון שלא ממצה את ההישג הצבאי למהלך מדיני", תקף גולן.
כמו כן, אלוף במילואים גרשון הכהן התייחס בכנס לתוכנית הגליית הפלסטינים מרצועת עזה. "מבחינת ההצעה של טראמפ - היא לא תוכנית. הוא הכריז שהסטטוס קוו לא בהכרח חייב להמשיך להתקיים", אמר הכהן, הוא הביא את השאלה 'מי ישלם על שיקום עזה כשהמרחב מלא הרס'. אי אפשר לעשות את זה רק בפילנתרופיה. הדבר מחייב התארגנות אחרת גם על ניהול השיקום בעזה".
הכנס התמקד השנה באספקטים הביטחוניים-מדיניים בהם עומדת ישראל בצומת דרכים קריטי. בנושאים: האפשרויות השונות לסיום המלחמה בכלל החזיתות והשבת החטופים, שאלת עתיד שטח רצועת עזה, השלכות המלחמה הממושכת על הציבור הישראלי ועל כוחות הביטחון ההולכים ונשחקים, מקומה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית והמשך ההתמודדות מול הציר האיראני בעת דה-לגיטימציה גוברת.
