פקידים אוקראינים אמרו הלילה (רביעי) לעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" כי קייב מוכנה לחתום על הסכם עם ארצות הברית של פיתוח משותף של משאבי המינרלים הנדירים שלה, כולל נפט וגז, לאחר שהאמריקנים ירדו מהדרישתם לקבל 500 מיליארד דולר במסגרת העסקה - ומסתפקים במחצית מהרווחים העתידיים.
למרות שההסכם חסר ערובות ביטחוניות מפורשות, בקייב מאמינים שהוא יסלול את הדרך להתחייבות ביטחונית ארוכת טווח של ארה"ב, ויהפוך את טראמפ קשוב לדרישותיה של אוקראינה במשא ומתן להפסקת אש מול רוסיה, אחרי ההתכתשות בין שני המנהיגים. אם הדבר ייכשל, באוקראינה מקווים שזה לפחות יחזק את הסיכוי שלהם לשרוד מול פוטין גם בשנה הרביעית למלחמה.
אוקראינה מחזיקה בחמישה אחוזים ממשאבי המינרלים הנדירים בעולם - לנתן, צריום, נאודימיום, ארביום ואיטריום. כמו כן, היא אוצרת בשטחה שפע של מתכות, מינרלים ויסודות נדירים כמו ליתיום, גרפיט, אורניום וטיטניום, שלהם ארצות ברית זקוקה לטובת תעשיית הנשק, האלקטרוניקה, וההיי טק שלה.
פקיד אוקראיני אמר לעיתון הבריטי כי הנשיא וולודימיר זלנסקי מתכנן לנסוע לוושינגטון ביום שישי כדי לפגוש את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולחתום על ההסכם. טראמפ אישר את דבר הביקור באוזני עיתונאים. כשנשאל מה יוצא לאוקראינה מהעסקה, ענה טראמפ: "350 מיליארד דולר בציוד צבאי, ואת הזכות להמשיך להילחם".
"האוקראינים הם מאוד אמיצים, והם חיילים טובים, אבל בלי ארצות הברית והכסף שלה, ובלי הציוד הצבאי שלה, המלחמה הזו הייתה נגמרת בזמן מאד קצר״, אמר טראמפ. על פי ההסכם שפרטיו דווחו בעיתון, וושינגטון וקייב יקימו קרן שלתוכה תתרום אוקראינה 50% מההכנסות של משאבי המינרלים בבעלותה, כולל נפט וגז, והקרן תשקיע בפרויקטים באוקראינה - כשהכוונה היא בעיקר לשיקום המדינה לאחר המלחמה, ייתכן על ידי חברות אמריקניות.
לאחר שלוש שנים שבהן ארצות הברית הייתה נדבך עיקרית בתמיכה הצבאית באוקראינה, וללא תמורה, טראמפ ביטל לאחרונה את מדיניותה של וושינגטון והכריז על פתיחת שיחות עם רוסיה - בלי שבנות הברית האירופיות או אוקראינה עצמה נכחו בשולחן. כעת נותר לראות אם הקשחת העמדה הטראמפית הייתה למטרות משא ומתן בלבד מול אוקראינה ומחצביה, ואם טראמפ ימשיך דווקא בקו הפרו-רוסי שהפגין.
