בתום כנס החירום בבריסל, מנהיגי האיחוד האירופי פרסמו הלילה (חמישי) את נוסח החלטתם להגביר את התמיכה הצבאית באוקראינה. לדבריהם, ההחלטה מקובלת על 26 ראשי המדינות מתוך 27. ההערכה היא כי הונגריה לא הצטרפה לנוסח הסיכום.
> באירופה חוששים אבל הסדר העולמי החדש יכול לשחק לטובתה של היבשת הישנה
התשובה להחלטה זו לא איחרה להגיע, כאשר שעות לאחר מכן פתחה רוסיה בגל תקיפות אינטנסיבי ברחבי המדינה. על פי דיווחים, שיגרה רוסיה עשרות טילים בליסטיים, טילי שיוט ויותר מ-100 מל"טים מתאבדים, ואזעקות נשמעות בערים רבות במדינה. שר האנרגיה האוקראיני הרמן חלושצ'נקו טען כי הרוסים מכוונים לתשתיות אנרגיה וגז. מנגד ברוסיה אמנם אישרו את דבר התקיפה הנרחבת אך טענו כי היא כוונה נגד תשתיות אנרגיה המשמשות את התעשייה הצבאית האוקראינית.
כנס החירום התקיים בכדי לבחון תרחישי מלחמה כוללת ואת האפשרות לפיה ארצות הברית תנטוש את ברית נאט"ו. חשש נוסף באירופה הוא שהפלג הפרו רוסי באיחוד, ינסה לחבל בפתרונות המתגבשים לסיום המלחמה באוקראינה.
"האיחוד האירופי נותר מחויב לתמוך באוקראינה, בתיאום עם שותפיו ובעלי בריתו", נמסר בהחלטה. עד כה, האיחוד האירופי סיפק 135.4 מיליארד אירו לאוקראינה, כולל תמיכה צבאית בגובה 49.2 מיליארד אירו. "האיחוד האירופי ימשיך לתמוך באוקראינה והוא מוכן להגביר את הלחץ על רוסיה, כולל באמצעות סנקציות חדשות", קובעים מנהיגי אירופה. מדובר על תוספת תמיכה בגובה 30.6 מיליארד אירו בשנת 2025.
עקרונות המשא ומתן וסיוע ביטחוני: נוסח ההחלטה של האיחוד האירופי
במסגרת ההחלטה, הדגישו מנהיגי האיחוד האירופי חמישה עקרונות שלדבריהם יש לכבד במשא ומתן מול רוסיה להפסקת הלחימה:
- לא יהיה משא ומתן על אוקראינה בלי אוקראינה.
- לא יהיה משא ומתן שמשפיע על הביטחון האירופי ללא מעורבות אירופה.
- כל הפסקת אש יכולה להתרחש רק כחלק מתהליך המוביל להסכם שלום כולל.
- כל הסכם שלום צריך להיות מלווה בערבויות ביטחוניות חזקות ואמינות לאוקראינה התורמות להרתעת תוקפנות רוסית עתידית.
- השלום חייב לכבד את עצמאותה, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.
מול הפסקת הסיוע הביטחוני והמודיעיני מצד ארצות הברית, קבעו מנהיגי אירופה כי כדי להשיג "שלום באמצעות כוח, אוקראינה צריכה להיות בעמדה החזקה ביותר האפשרית לפני, במהלך ואחרי המשא ומתן לסיום המלחמה".
לשם כך, מתכוונים מנהיגי האיחוד האירופי להגביר את המאמצים בתחומי אספקת מערכות הגנה אווירית, תחמושת וטילים;
אספקת הכשרה וציוד לכוחות האוקראינים; פיתוח התעשייה הביטחונית של אוקראינה - ושיתוף פעולה שלה עם התעשייה הביטחונית של האיחוד האירופי.
ההחלטה מגיעה ברקע המשבר ביחסים בין ארצות הברית ואוקראינה. בימים האחרונים התפרסמו כמה דיווחים על כך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בוחן להשהות את כל הסיוע הצבאי לאוקראינה ואף ניתק את שיתוף המודיעין עם הצבא האוקראיני.
ב-28 בפברואר התרחש עימות חריג בין טראמפ ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במהלך פגישתם בבית הלבן. טראמפ נזף בזלנסקי לעיני המצלמות: "לא בעמדה להטיף לנו מוסר, נוהג בחוסר כבוד". אחרי הנזיפה, בוטלה מסיבת העיתונאים של טראמפ וזלנסקי והנשיא האוקראיני עזב את הבית הלבן.
