ארגונים יהודיים מביעים ביקורת חריפה בעקבות החלטת בית המשפט בגנט, בלגיה, לזכות את הסופר והפובליציסט הרמן בריסלמנס מאישומים של הכחשת שואה, גזענות והסתה לשנאה. בריסלמנס כתב באוגוסט האחרון בטור במגזין Humo על המצב בעזה: "אני כל כך זועם שאני רוצה לדחוף סכין חדה בגרונו של כל יהודי שאני פוגש". על אף חומרת הדברים, בית המשפט קבע היום (שלישי) כי בריסלמנס "לא חרג מגבולות המותר" וכי "אין כאן עבירות פליליות".
השופט התייחס בפסיקתו לזכות לחופש הביטוי: "בית המשפט מכיר בכך שחברים מסוימים בקהילה היהודית עלולים להיעלב מחלק מהמשפטים בטורים, אך מדגיש כי הבעות הדעה של המחבר מוגנות על ידי הזכות לחופש הביטוי". בית המשפט כינה זכות זו "אחד מעמודי התווך החיוניים בחברה הדמוקרטית שלנו".
יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), הרב מנחם מרגולין, גינה בחריפות את החלטת בית המשפט וכינה אותה "מסר מדאיג ביותר לגבי מצב המאבק באנטישמיות בבלגיה ובאירופה". לדבריו, "מערכת המשפט הבלגית קבעה היום תקדים חמור: חוקי פשעי שנאה הם גמישים - וכשמדובר ביהודים, הם פתאום הופכים לנזילים. פסק הדין קובע תקדים בלתי קביל ומכשיר למעשה אדם שנקרא על ידי מאות אלפים וקורא בגלוי לרצח יהודים, מבלי להתמודד עם השלכות משפטיות".
מרגולין הוסיף: "על ידי מתן פסק דין כזה, מערכת המשפט הבלגית שולחת מסר מסוכן לפיו הסתה לרצח ושנאה יכולים להיות מפורשים מחדש, מוצדקים ובסופו של דבר מוכשרים - לפחות כשהמטרות הן יהודים. חופש הביטוי הוא אבן פינה בכל דמוקרטיה, אבל גם לחופש הביטוי יש גבולות".
איגוד הארגונים היהודיים באירופה קרא לממשלת בלגיה "לקחת אחריות" וציין כי "נדרשות רפורמות חקיקתיות דחופות כדי לסגור כל פרצה משפטית שמאפשרת פסקי דין בלתי-מוסריים ומשפטיים כאלה".
גם יו"ר המרכז למידע ותיעוד יהודי, מישל קוטק, שהגיש את התלונה, הגיב: "זו חרפה למשפט הבלגי. זה מישהו שעושה הצהרות כאלה מאז 1993. אנחנו כבר לא מדברים על תקרית. זו חזרה קבועה של מהלכים בהם הצהרות אנטישמיות שולטות".
"גם אנחנו בעד חופש הביטוי", הבהיר קוטק. "אבל כאשר הוא גולש לשנאה ושלילת ביטחון, שם הממשלה חייבת להתערב. ושם היא נכשלת".
