אמנדה נגווין היא חוקרת חלל בוגרת הרווארד, מועמדת לפרס נובל לשלום ששינתה את החוק בארצות הברית - וכעת גם האישה הראשונה ממוצא וייטנאמי בחלל. בעוד תשומת הלב התקשורתית סביב טיסת הנשים ההיסטורית התמקדה בכוכבות כמו קייטי פרי ולורן סנצ'ז, עבור אמנדה נגווין, המסע אל מחוץ לכדור הארץ היה שיאו של מאבק אחר לגמרי. מאבק שהחל לא בשאיפה לכוכבים, אלא בהישרדות מטלטלת לאחר אונס אכזרי ומלחמה במערכת שאיימה להשתיק אותה.
הטיסה של החללית "ניו שפרד" לחלל סוקרה בהרחבה בכלי תקשורת רבים בעולם. שש נשים היו על סיפון החללית, ששבה לכדור הארץ לאחר כ-11 דקות של טיסה. אחת מהן הייתה אמנדה נגווין (33) שסיפור חייה יוצא הדופן מצליח לגעת ברבים כל כך. עבור חלק ממעריציה היא חוקרת מבריקה בתחום הביו-אסטרונאוטיקה בוגרת אוניברסיטת הרווארד, ועבור אחרים היא האישה הראשונה ממוצא וייטנמי שהגיעה לחלל.
במקביל, יש הרואים בה בראש ובראשונה כשורדת אונס אכזרי, שהצליחה לאסוף את השברים, ולטפס לגבהים חסרי תקדים במאבק למען נפגעי עבירות מין וגם בקריירה שלה, למרות כל המכשולים.
תשלום לבית החולים לאחר האונס ו"בגידת המערכת"
הוריה של נגווין הם מהגרים מווייטנאם שהגיעו כל אחד בנפרד לאמריקה והכירו על אדמת ארצות הברית. מגיל צעיר היא הפגינה שאפתנות והתקבלה ללימודים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. זאת תוך שהיא מתחבטת בין שני מסלולים בחיים – להפוך למדענית בנאס"א או לסוכנת חשאית ב-CIA.
האירוע ששינה אח חייה של אמנדה נגווין התרחש כשהייתה בת 22 בשנת 2013. במהלך הלימודים בהארווארד היא עברה אונס אכזרי ותוך כדי הטיפול במקרה שלה היא הבינה על בשרה שהמערכת האמריקנית לא מגלה סלחנות כלפי קורבנות של פגיעה מינית.
לדברי נגווין, בהיותה בבית חולים כשהיא עדיין המומה מהאירוע המטלטל שעברה וסובלת מפגיעות בגופה היא נאלצה לקבל החלטות משמעותיות בנוגע לטיפול של המערכת באונס מבלי להבין לעומק את המשמעות של החלטות אלו.
בין השאר נגווין סיפרה כי הצוות הרפואי דרש לדעת האם בכוונתה להגיש תלונה רשמית על האונס והאם היא מרשה לבצע בדיקות פולשניות בגופה לצורך אימות רפואי שאכן נאנסה. עוד סיפרה כי בתור צעירה בת 22 התקשתה להבין בזמן אמת מה יהיו ההשלכות של ההחלטות שתקבל על המשך חקירת האונס ועל הקריירה העתידית שלה בנאס"א או ה-CIA?
בסופו של דבר הודיעה נגווין כי היא מוותרת על המשך ההליכים בנושא מכיוון שמשפט האונס צפוי לגזול כשנתיים עד שלוש מחייה בעוד סיכויי ההרשעה של החשוד באונס עומדים על אחוז אחד בלבד. לאחר פרק זמן מסוים כששינתה את דעתה והחליטה להתלונן, גילתה שעליה לצאת למאבק כדי ש"ערכת האונס", הממצאים הרפואים שנאספו בבית החולים, לא תושמד בתוך חצי שנה כפי שקבע החוק במדינת מסצ'וסטס.
גאווין סיכמה כי "המערכת כולה התגייסה נגדי וזה הרגיש לי בגידה יותר גדולה מאשר האונס עצמו". האישה פורצת הדרך סיפרה כי בסופו של דבר גם נאלצה לשלם מכיסה אלפי דולרים עבור הטיפול שקיבלה במוסד הרפואי אליו הגיעה לאחר שנאנסה.
"הטיסה לחלל – סוג של צדק"
נגווין בחרה להמשיך בחייה, להשלים את הלימודים באוניברסיטה היוקרתית והפכה בסופו של דבר לחוקרת מובילה בחקר החלל. אך במקביל, כשנה לאחר האונס שעברה, היא הקימה ארגון ללא מטרות רווח בשם "RISE" ששם למטרה לעגן בחקיקה את הזכויות של נפגעי ונפגעות תקיפות מיניות בארצות הברית. בזכות פעילותה של נגוון.
בשנת 2016, בזכות פעילות הארגון, עבר בקונגרס חוק המעגן את זכויות נפגעי ונפגעות תקיפה מינית בארצות הברית. החוק קובע כי אדם שעבר פגיעה מינית זכאי לעבור בדיקה רפואית משפטית ללא עלות וכי ערכת איסוף הראיות הרפואיות לקורבן אונס תישמר לתקופה של 20 שנה. זאת כדי לאפשר לקורבן להתלונן על האירוע שנים לאחר שהתרחש. פעילותה בנושא זיכתה אותה במועמדות לפרס נובל בשלום בשנת 2019.
הטיסה של נגווין לחלל הייתה עבורה לסגירת מעגל. עם שובה מהחלל סיפרה לרשת CBS: "צדק עבורי מגיע בצורות שונות. במסע האישי שלי הצדק היה לטוס לחלל. במשך עשור שלם שמתי בצד את החולומות האישיים שלי ונאבקתי למען קורבנות אונס. זה כי אחרי שנאנסתי הממשלה החליטה להשמיד את ערכות האונס. ואני נאבקתי למען זכויות אלו. אבל בטיסה הזאת הצלחתי לממש חלומות אלו".
