"זו אנטישמיות מודרנית": כך מוצגים היהודים בקריקטורות בעולם הערבי
"אנטישמיות מודרנית": כך מוצג היהודי באיורים בעולם הערבי
עידית בר, מרצה לתרבות ערבית, ניתחה קריקטורות אנטישמיות מהעולם בריאיון ל"העולם היום", והראתה איך הסטריאוטיפים המוכרים לגבי יהודים כבר מאות שנים - מצאו חיים חדשים בקרב המבקרים של ישראל
הדמוניזציה נגד היהודים חוזרת - והפעם ימים ספורים לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בריאיון ל"העולם היום" בכאן 11, ניתחה אתמול (שלישי) עידית בר, מרצה לתרבות הערבית, קריקטורות מהעולם שמזכירות לנו, לקראת יום השואה, שהאנטישמיות היא לא רק היסטוריה.
גם האלמנטים המוכרים מהדימויים האנטישמיים שהיו בשימוש נפוץ בקריקטורות באירופה של שנות ה-30 - יהודי דתי, תככן, גדול אף ומכוער - קיבלו חיים חדשים בקריקטורות שנוצרות היום בעולם הערבי. "יש הבדל בין קריקטורות אנטישמיות ואנטי-ציוניות", הסבירה בר, "אבל רוב הקריקטורות שאנחנו רואים הן סוג של אנטישמיות מודרנית".
בקריקטורה אחת, שעוסקת בשיחות הגרעין בין איראן וישראל, היהודי מיוצג בדימוי קלאסי שכזה, כחרדי גדול אף. "יש צומת דרכים - מצד אחד, תקיפה ומהצד השני שלום. היהודי מושך את ארצות הברית לכיוון המלחמה. היהודי המרושע והתחמן הוא גם מחרחר מלחמות", הסבירה בר.
קריקטורה נוספת מעיתון אלג'יראי מציגה גם היא את היהודי כשוחר מלחמה ותחמן. "הוא אומר 'אני יונת שלום, ואני מחזיק ענף של עץ זית', אבל בעצם הוא מחזיק קוצים", תיארה בר.
קריקטורה שלישית שמגיעה מתימן עוסקת במדינות המפרץ שמגששות לנורמליזציה עם ישראל: קטאר והאמירויות מוצגות כאשר הן מנשקות את נעליה של ישראל, ששוב מוצגת כיהודי דתי, מכוער וגס רוח. בר הסבירה: "בעולם הערבי הנעל היא סמל להשפלה וללכלוך, זה ממש ביזיון, והמסר הוא לא לעשות קשרים עם ישראל".
קריקטורה שמגיעה מירדן היא עמוסה במיוחד בדימויים אנטישמיים קלאסיים: "עד כמה שזה נראה בנאלי - זה נורא", אומרת בר, ומסבירה: "קודם כל, זה שטן אדום מדם, שמזכיר לנו שהיהודי הוא צמא לדם, והוא עומד על העולם - כמו הדימויים של היהודי ששולט בעולם. מעליו כתוב שישראל היא זו שמפיצה את הטרור העולמי. בנוסף השטן חובש כיפה ונושא על גבו את מפת ישראל, או פלסטין".
קריקטורה אקטואלית במיוחד מעבירה ביקורת על סוגיית פירוק חמאס מנשקו, בה מוצג הפלסטיני שתומך ברעיון כרופס וחלש, בעוד שאיש חמאס החזק והזקוף מלגלג עליו. החייל הישראלי מוצג כחזיר, ובר מסבירה: "זה סיפור מהקוראן על 'אנשי השבת', יהודים, 'תחמנים'. אסור להם לדוג בשבת, אז הם שמו רשתות לפני שבת ובאו לאסוף את הדגים הטובים אחריה, ואללה קילל אותם שיהיו חזירים וקופים. בכרוזים של חמאס, קוראים ליהודים בני הקופים והחזירים".
קריקטורה קשה במיוחד שנוצרה בברזיל על ידי קריקטוריסט ממוצא לבנוני משווה בין מצבו של היהודי בשואה לזה של הפלסטיני במלחמה: "היהודי בגטו תלוי על גדר הטיל וזועק 'לעולם לא עוד'. הפלסטיני לידו זועק 'עוד ועוד'. ההשוואה הזו היא מוטיב חוזר בקריקטורות האלה", הסבירה בר.
