בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ה-ICC) אסר לפרסם בקשות חדשות לצווי מעצר בתיקי בית הדין. ההחלטה, שפורסמה הלילה (שלישי) ב"גרדיאן" הבריטי, מעוררת חשש כי תובע בית הדין כרים חאן יבקש להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים נוספים, אך אלו לא ידעו על קיומם עד נחיתתם באחת המדינות החברות בבית הדין.
בצו, שהוצא בדלתיים סגורות החודש, שופטי בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיעו לתובע, כי לא יוכל עוד להוציא הודעות פומביות המתייחסות לקיומן של בקשותיו לצווי מעצר או לכוונתו לבקש אותם.
לפי "הגרדיאן", הצו החדש הגיע בעוד חאן מכין סבב חדש של בקשות מעצר כנגד ישראלים החשודים לטענתו בביצוע פשעי מלחמה לכאורה ופשעים נגד האנושות בגדה וברצועה.
חאן פרסם את הבקשות שהגיש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, באופן שהביא לסערה בין-לאומית נגדו ונגד בית הדין. אצרות הברית הודיעה על סנקציות נגד התובע והשופטים.
הצו האחרון של בית המשפט לשמור על חשאיות הבקשות, הגיע על רקע מתחים בין התובע לשופטי בית הדין בנוגע לטיפולו הפומבי בבקשות לצווי מעצר, צעד ששונה מגישתו הדיסקרטית יותר של קודמו.
בחודשים האחרונים הודיע חאן כי הגיש בקשה, אך טרם קיבל, לצווי מעצר נגד מנהיגה הצבאי של מיאנמר, כמו גם נגד המנהיג העליון של הטליבאן ונשיא בית המשפט העליון של אפגניסטן. הוא גם ציין בפגישה של האו"ם כי יבקש צווי מעצר נגד אנשים שהואשמו בביצוע פשעי מלחמה באזור מערב דארפור בסודן. שטף ההכרזות הגיע בזמן חקירת טענות על התנהגות מינית בלתי הולמת נגדו מצד עובדת בית הדין.
