ביום שני הקרוב יצוינו 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. לרגל יום השנה, קרן ברטלסמן הגרמנית פירסמה היום (שישי) סקר עמדות רב-משתתפים המעלה ממצאים מדאיגים לגבי תפיסות שני העמים זה ביחס לזה. היום יצוין בביקור נשיא המדינה הרצוג בברלין, ולמחרת בביקור נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, בירושלים.
מהסקר עלה כי כמעט שני שלישים מהישראלים מחזיקים בדעה חיובית על גרמניה - לעומת זאת, רק שליש מהגרמנים (36%) מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. מדובר בירידה משמעותית בהשוואה לסקר הקודם, שנערך בשנת 2021.
לפי הסקר, ל-38% מהגרמנים דעה שלילית על ישראל. המגמה משתקפת כששואלים על העמדות כלפי ממשלות שני הצדדים: 60% מהגרמנים מחזיקים בדעה שלילית על ממשלת ישראל הנוכחית, אך רק 17% מהישראלים אומרים שהם רואים את ממשלת גרמניה באופן שלילי.
>>> הסכם היסטורי: ברית ערים תאומות בין תל אביב וברלין
דעות אנטישמיות קלאסיות זוכות לתמיכה רבה יותר מאשר בסקר הקודם משנת 2021. התמיכה באמירה "ליהודים יש יותר מדי השפעה בעולם" הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מזה שנים, ומצדדים בה 27% מהגרמנים. היבט בולט הוא העלייה בקרב גברים צעירים מתחת לגיל 40, מתוכם 36% מסכימים עם ההצהרה.
גם אנטישמיות הקשורה לישראל גדלה באופן משמעותי, כאשר 29% מהנשאלים אמרו שהם "לא אוהבים יהודים יותר" בגלל הפוליטיקה הישראלית (ב-2021 הנתון היה 21%). גם כאן, ההסכמה ל"קביעות" האנטישמיות עלתה בקרב בני פחות מ-40 בחדות. השכלה משחקת תפקיד מפתח: נשאלים בעלי רמת השכלה נמוכה נטו באופן משמעותי להסכים עם הצהרות אנטישמיות מסורתיות.
זיכרון השואה ממשיך להוות נקודת התייחסות מרכזית בגרמניה. כמעט מחצית מהגרמנים (48%) מאמינים שהוא צריך להישאר רלוונטי מבחינה פוליטית, וזו עלייה של 5% בהשוואה לסקר בשנת 2021. עם זאת, רק שליש מהגרמנים מכירים באחריות מיוחדת כלפי העם היהודי, ורק רבע מהנשאלים הגרמנים מכיר באחריות ספציפית כלפי ישראל. בישראל תמונת מראה: 64% מהישראלים סבורים שלגרמניה אחריות לאומית כלפי ישראל.
לפי הסקר, ישראלים רבים רוצים לראות שיתוף פעולה הדוק יותר בין שתי המדינות. בגרמניה, המשיבים מסוייגים יותר, ועם זאת משיבים בשתי המדינות רואים שיתוף פעולה פוליטי בין ממשלות כחשוב במיוחד. ישראלים גם מביעים רצון לקשרים צבאיים וכלכליים חזקים יותר, בעוד שגרמנים מדגישים חילופי קשרים במדע, במחקר ובחברה האזרחית.
סטפן וופל, מומחה ליחסי ישראל-גרמניה בקרן ברטלסמן אמר: "אנטישמיות אינה תופעה שולית בגרמניה, אלא ניתן למצוא אותה בקרב קבוצות חברתיות ומחנות פוליטיים שונים. העלייה בגישות אנטישמיות בקרב צעירים מדאיגה במיוחד, שכן הרמות בקבוצה זו מתקרבות כעת לאלו של קבוצות הגיל האחרות. הגבולות בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות הקשורה לישראל מטשטשים לעיתים. לכן חשוב לקדם חינוך פוליטי, להכיר בחומרת המצב, ולהילחם באנטישמיות על כל צורותיה בנחישות".
