רנה רוקפורד, נשיאת הפדרציות היהודיות של קולורדו, התייצבה השבוע לצד קהילה מזועזעת, אך גאה, בעקבות האירוע האנטישמי שהכה בהפתעה בעיר בולדר. בריאיון לתוכנית השעה הבינלאומית, בכאן רשת ב היא סיפרה היום (שלישי) כי הקהילה מנסה לאחות את השברים.
"ישבתי איתם בשבועות. התפללנו יחד. ראיתי קהילה שבורה – אבל לא שבויה," אמרה רוקפורד. "הכאב עצום – אבל לא נשתוק. לא ניעלם".
בולדר, עיר אוניברסיטאית שלווה בדרך כלל, מאכלסת קהילה יהודית גדולה, קרובה ומעורבת. אך בתקופה האחרונה וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בעזה, גוברת התחושה שאין עוד תחושת ביטחון ממשית.
צפו בריאיון
"הורים תוהים אם לשלוח את הילד לגן יהודי. אנשים מהססים להיכנס לבית הכנסת. אלה לא שאלות שהיינו אמורים לשאול, אבל זו המציאות", אומרת רוקפורד. לדבריה, הנתונים אינם משאירים מקום לספק: העיר דנבר הסמוכה מדורגת כיום במקום השני בארצות הברית במספר תקריות אנטישמיות, לפי הליגה נגד השמצה.
ובכל זאת, הקהילה מסרבת להישבר. "ביום העצמאות האחרון הגיעו יותר מ־2,000 משתתפים לאירוע תמיכה בישראל. אנחנו לא מסתתרים. להפך – אנחנו כאן. גלויים. חזקים", אומרת בגאווה נשיאת הפדרציות היהודית בקולורדו.
הפדרציות היהודיות בקולורדו, בהובלתה של רוקפורד, מפעילות מערך ביטחוני נרחב לצד תוכניות חינוך לחיזוק הזהות היהודית ושיתופי פעולה עם הרשויות. "המצב דורש תגובה ואנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים. אנחנו פועלים".
אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים, אנחנו פועלים
היא מתייחסת גם ללחץ הפוליטי המופעל על מוסדות ההשכלה הגבוהה בעקבות גל ההפגנות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית:
"יש הרבה מאוד התמקדות באוניברסיטאות, ודרישה מהממשל להחמיר עם גילויי שנאה – וזה חשוב", היא אומרת. "אבל יש גם חשש אמיתי מתגובת נגד – שהלחץ הזה יוביל להסלמה נוספת. היהודים מוצאים את עצמם שוב באמצע: מותקפים – ואז מואשמים".
לדבריה, התמיכה מהארץ הייתה מיידית ומרגשת: "קיבלנו מסרי תמיכה מהנשיא הרצוג, מהקהילות השותפות בניצנה וברמת הנגב. זה היה מציף. מחזק. מרפא".
האם בולדר עדיין מקום בטוח ליהודים? לא בטוח. אבל מבחינת רוקפורד, זו לא השאלה החשובה. "השאלה היא – האם נמשיך לעמוד, ואני אומרת: כן. תמיד כן".
