הרפובליקה האסלאמית איראן הקימה רשת מעקב פעילה אחר מתנגדי משטר באיטליה, המורכבת ממעקב, האזנות סתר והפחדה ממוקדת - כך דיווח הבוקר (שלישי) אתר התחקירים האיטלקי העצמאי "לינקיאסטה". לפי האתר, איראן פועלת באיטליה דרך רשתות חברתיות, מתחת לרדאר, בתוך מרכזי תרבות, בונה קהילות דתיות באמצעות מנגנון מתוחכם של תעמולה דיגיטלית ומה שמכונה "כוח רך".
איראן לפי התחקיר פועלת בסביבות אקדמיות, דתיות ופוליטיות נישתיות. מרכז התרבות של שגרירות איראן ברומא, הממוקם ברחוב ויה נומנטנה, מייצג את הלב האסטרטגי של הדיפלומטיה התרבותית של הרפובליקה האסלאמית. מרחב זה, המוקדש באופן רשמי לדיאלוג בין-דתי ולקידום תרבותי, הוא למעשה מרכז מבצעי המתאם אירועים, כנסים ותערוכות בעלי מטרות פוליטיות ספציפיות: בניית קונצנזוס סביב המשטר וקידום תדמיתה של איראן כמדינה רוחנית, אנטי-אימפריאליסטית וסובלנית.
היבט מרכזי באסטרטגיה זו הוא השקעה במערכת האוניברסיטאות האיטלקית. על פי המסמכים שנבדקו, בשנים האחרונות בלבד, ההשקעות האיראניות בהסכמים אקדמיים ופרויקטים מחקריים באיטליה עלו על מיליון יורו. אוניברסיטת סלנטו חתמה על הסכמים עם אוניברסיטת עלמה טבטבאי ואוניברסיטת שהיד בהשתי בטהרן. האוניברסיטה הפוליטכנית של מילאנו החלה בשיתופי פעולה עם האוניברסיטה הבינלאומית על שם האימאם חומייני. מאז 2009, אוניברסיטת לה ספיינצה ברומא מקיימת מרכז משותף עם שותפים איראניים. אוניברסיטאות פירנצה, בולוניה וטורינו מעורבות גם הן בפרויקטים הנעים בין הנדסה לארכיאולוגיה, מלימודי דת ועד ניידות אקדמית.
הנוכחות השיעית באיטליה היא מיעוט בהשוואה לזו הסונית, אך מאורגנת ומושרשת היטב. המרכז העיקרי הוא מסגד האימאם מהדי ברומא, בוויה ספלו, שם נערכים טקסי הנצחה גדולים כמו זה שהוקדש לחסן נסראללה, והתקיים לפני כחודש בנוכחות נציגים המקורבים לשגרירות איראן.
מסגד אהלול בית בטורינו, מסגד אל-רסול במילאנו ומסגד האימאם עלי בבולוניה ממלאים גם הם תפקיד דומה. הם מארחים חגיגות לכבוד דמויות סמליות של הרפובליקה האסלאמית, מפיצים ספרות דתית שיעית ומארחים אירועים בהתאם לנרטיב הרשמי של טהרן.
מקומות אלה אינם רק מקומות פולחן, אלא גם כלים לביסוס ההשפעה התרבותית והפוליטית האיראנית על איטליה.
האיראנים מסמנים כמטרה את מתנגדי המשטר הגולים באיטליה, שמעידים כי עקבו אחריהם לאחר הפגנות נגד המשטר. חלקם הראו תמונות של אנשים עוקבים אחריהם או אורבים מחוץ לבתיהם. אחת המפגינות סיפרה שלאחר כמה הפגנות ברומא, הבחינה שעוקבים אחריה במשך ימים וכי בני משפחתה באיראן עברו חיפושים בבתים.
״הם התחננו בפניי שאפסיק לתמוך בתנועות נגד המשטר", היא אומרת, "וכמה פעמים הטלפון שלי הפסיק לעבוד מיד לאחר אירועים ציבוריים. אז הבנתי שמישהו עוקב אחרינו". פעילה אחרת סיפרה לאתר התחקירים על חדירות חשודות לביתה, כשהחומר היחיד שנעלם היו כמה דיסקים USB. "פעם אחת, במהלך ישיבה, ניגש אלינו פקיד משגרירות איראן ואמר: 'אנחנו עוקבים אחריכם, והיקרים לכם בבית יבכו'".
העדויות רבות ועקביות. הן מתארות אסטרטגיה של מעקב פסיכולוגי, המורכבת מנוכחות שקטה, רמיזות, איומים וסחיטה. לא רק הפעיל הוא המטרה, אלא כל סביבתו הרגשית, המשפחתית והמקצועית.
על פי מקורות שדיברו עם האתר, ישנה מחלקה מובנית בשגרירות איראן ברומא, המורכבת מכ-15-20 איש, המחולקת לשלוש יחידות מבצעיות: אחת האחראית על בקרת IT וחדירות דיגיטליות, אחת האחראית על ניטור טריטוריאלי עם מעקב ומיפוי של פעילים, ושלישית המוקדשת לדיווח שבועי לטהרן. מבנה זה פועל בכיסוי דיפלומטי, אך פועל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד המודיעין האיראני והמחלקות החיצוניות של משמרות המהפכה.
