דו"ח שהוזמן על ידי הקהילה היהודית בבריטניה ופורסם אתמול (שבת) בערב, מצא כי אנטישמיות הפכה לרווחת בממלכה בקרב בני המעמד הבינוני.
הדו"ח, שנכתב במשותף על ידי הלורד ג'ון מאן, יועץ הממשלה לאנטישמיות, ופני מורדנט, שרת ההגנה לשעבר, מזהיר כי יהודים בבריטניה סובלים מדעות קדומות גוברות "בחיים המקצועיים, בחיי התרבות ובשירותים הציבוריים", וחשים שאינם זוכים יותר להערכה.
הדו"ח, שהוזמן על ידי "ועד שליחי הקהילות", שהוא הארגון היהודי הגדול בבריטניה, מצא כי אנטישמיות נפוצה בשירות הבריאות הלאומי (NHS), באוניברסיטאות ובאמנויות. הדו"ח גם מדגיש את האכיפה הלא עקבית נגד פשעי שנאה נגד יהודים, כולל בהפגנות פרו-פלסטיניות.
בראיון ל"טלגרף" אמרו מחברי הדו"ח, מאן ומורדנט, כי נדהמו מהראיות שנאספו במהלך שישה חודשי מחקר. ״שמענו על ההפגנות הרועשות ועל כמה אנשים מוצאים את הסביבה הנוכחית מאיימת, אבל ככל שחפרנו עמוק יותר, מה שבאמת הפחיד אותנו היה הנורמליזציה הגוברת של השפעה קיצונית הרבה יותר, אישית ולפעמים משנת חיים, המופנית כלפי אנשים פשוט משום שהם יהודים".
השניים הוסיפו: "אנחנו לא יהודים מצדדים מנוגדים של הקשת הפוליטית (מורדנט מהמפלגה השמרנית, מאן מהלייבור), ושנינו הבנו שאם הקהילה היהודית שלנו מתמודדת עם אפליה, זהו כישלון של החברה שלנו".
בין 10 ההמלצות שהועלו בדו"ח שיפורסם השבוע וייבחן על ידי הממשלה, נכללות הכרה ביהדות כקבוצה אתנית, רפורמה בשיטור פשעים אנטישמיים והשקת "הסמכת הכשרה באנטישמיות" למעסיקים.
אירועי האנטישמיות הגיעו לשיאם לאחר 7 באוקטובר, בשנים 2023 ו-2024. מחברי הדו"ח הסבירו כי יהודי בריטניה "נתפסים כאחראים לפעולות ממשלת ישראל", אשר לעתים קרובות הן נושא למחאות פרו-פלסטיניות.
הדו"ח העלה חשש כי כוחות המשטרה התקשו להתמודד ביעילות עם שנאה אנטי-יהודית, ומזכיר כי המשטרה אישרה לפרו פלסטינים להפגין מול בתי כנסת. בנוסף, הדו"ח קובע כי "ניתן לבצע שיפורים כדי להבטיח הבנה עקבית של אנטישמיות בכל כוחות המשטרה ברחבי המדינה".
בהתייחסו לשירותי הבריאות, הדו"ח מצא כי "עובדים יהודים רבים בארגוני שירות הבריאות הלאומי חשו כי נושאים במקום עבודתם לא טופלו וכי הם טואטאו מתחת לשטיח".
"מראיות ששמענו, אנו יכולים לזהות שיש נושא ספציפי שלא טופל והוא אנטישמיות בתוך שירות הבריאות הלאומי (NHS)", כתבו. רופאים יהודים דיווחו על עלייה בהטרדות מצד עמיתיהם מאז 7 באוקטובר - החל מהתעללות במקום העבודה ועד פוסטים ברשתות החברתיות שמשבחים את טבח חמאס.
בשנת 2024, שירות הבריאות הלאומי השעה למשל רופא משפחה שתיאר את ההתקפות כ"אגרוף מבורך באף", אך מאוחר יותר החזיר אותו לתפקידו בטענה שאין ראיות לכך שאינו כשיר לעסוק במקצוע.
גם מערכת החינוך הבריטית ספגה ביקורת בדו"ח על כך שהיא מאפשר את התפשטות האנטישמיות בקמפוסים ובכיתות בתי ספר יסודיים. שנת הלימודים 2023-24 ראתה שיא של התעללות מילולית, איומים ותקיפות נגד סטודנטים וצוות יהודיים.
באוניברסיטת לידס, לדוגמה, רב קיבל איומי מוות ואיומי אונס נגד אשתו לאחר שחזר מתפקידו במילואים בישראל. במקרה אחר, אגודת סטודנטים יהודית קיבלה איום שווא שהונח במשרדיה מטען חבלה.
בתחום התרבות, הדו"ח מצא "ראיות משמעותיות למחסומים נסתרים יותר המוצבים בפני מעורבות יהודית" ודוגמאות למוסדות תרבות "המבטלים אמנים בגלל מורשתם או מוצאם האתני, או לחץ מצד ארגונים אנטישמיים".
מאן ומורדנט סיפרו כי התרגשו מ"אמנית יהודייה צעירה שסיפרה לנו שלאחר 7 באוקטובר, מקומות ופסטיבלים שעבדה איתם במשך שנים, לא רצו עוד ליצור איתה קשר".
המחברים הגיעו למסקנה כי אנטישמיות "לא נתפסת כצורה של גזענות" בבריטניה והמליצו כי היהדות תוכר באופן רשמי כקבוצה אתנית, כמו גם כדת, כדי שניתן יהיה לפעול בצורה יעילה יותר עם דעות קדומות אנטי-יהודיות.
המלצות נוספות כללו ניסוח מדיניות לאומית להתמודדות עקבית עם אנטישמיות, שתהפוך גופים מקצועיים ואיגודי עובדים לבטוחים עבור חברים יהודים, והמלצה על "הכשרה לטיפול באנטישמיות" שתחויב במקומות עבודה.
הדו"ח המלא יפורסם ביום שלישי. אנג'לה ריינר, סגנית ראש ממשלת בריטניה, אמרה שהיא תומכת ביוזמה ותשקול לאמץ את המלצותיו של הדו"ח לכשתתפרסמנה.
