ראש המועצה האיראנית לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, הגיע אתמול (רביעי) לביירות במשימה ברורה - למנוע את רוע הגזרה של החלטת ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו עד סוף השנה. בפגישות עם נשיא לבנון, ג'וזף עון, וראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, הוא זכה להצהרות חריפות נגד הניסיונות של מדינתו להתערב בהחלטתם.
לשכת הממשלה בלבנון פרסמה הצהרות שכמותן היה קשה לדמיין עד לפני מספר חודשים: "ההתבטאויות הביקורתיות של הבכירים באיראן נגד ההחלטת הממשלה לא מתקבלות על הדעת, ואלו שכללו איום גלוי הן הפרה בוטה של הכבוד ההדדי לריבונות", אמר ראש ממשלת לבנון לבכיר האיראני והוסיף: "לא אני ולא שום בכיר לבנוני אחר מרשים לעצמנו להתערב בענייני הפנים של איראן".
לבנון לא מקבלת בשום צורה את ההתערבות בענייני הפנים שלה ומצפה שאיראן תקבל את המסר - החלטות ממשלת לבנון לא יכולות להוות שום נושא לדיון עם מדינה אחרת. בלעדיות לנשק בידי המדינה היא החלטה שהלבנונים קיבלו כבר ב-1989, ובקווי היסוד של הממשלה הנוכחית - הם חידשו את מחויבותם להחלטה הזאת.
לבנון, שהייתה מהמגנים הראשונים על הסוגיה הפלסטינית ושילמה על כך מחירים כבדים מצד ישראל, לא זקוקה לקבל שיעורים מאף אחד. כל קשר עם לבנון עובר אך ורק דרך המוסדות החוקתיים, ולא דרך שום גורם פוליטי או ערוץ מקביל. נכון הדבר גם כשמדובר בסיוע חיצוני - הוא מבורך כל עוד הוא עובר דרך הערוצים הרשמיים.
לאריג'ני מצדו ניסה לאחוז בשתי קצוות המקל: מצד אחד להסביר כי איראן לא מתערבת בהחלטות הממשלה, אבל מצד שני - לומר שאסור ללבנון לוותר על חיזבאללה. אצל יו"ר הפרלמנט הלבנוני השיעי, נביה ברי, לאריג'ני זכה לקבלת פנים חמה יותר. אבל נראה שהשבר ביחסי טהראן – ביירות לא הולך להתאחות כל כך מהר.
אולי תעיד על כך ההחלטה של שר החוץ הלבנוני, יוסף רג'י, מהמחנה שמתנגד לחיזבאללה, שלא להיפגש עם הבכיר האיראני. "גם אם היה לי זמן לא הייתי רוצה להיפגש איתו", אמר רג'י לכלי התקשורת בלבנון.
