נציג הקהילה היהודית בפרלמנט האיראני, הומיון שמח, התבטא באופן חריף ויוצא דופן נגד הנשיא מסעוד פזשכיאן, כשהוא מטיל עליו את האחריות הישירה למצב המתוח במדינה ולזעם הציבורי הגובר. בראיון שהעניק, התייחס שמח – המכהן גם כחבר בוועדת הבריאות של הפרלמנט – לגל המחאות והבהיר: "האמנתי בנשיא פזשכיאן והצבעתי לו, אך המצב שנוצר קרה בגללו".
לדברי שמח, המניע העיקרי ליציאת ההמונים לרחובות הוא הלחץ הכלכלי הכבד. "הנשיא הבטיח לסדר את המצב, והממשלה חייבת לפעול לפי הבטחותיה. הלחץ הכלכלי מפעיל לחץ על העם יום אחר יום, וזה מה שמכעיס את האנשים", אמר. הוא הוסיף אזהרה למשטר: "לגרום לאנשים לכעוס מוביל לדברים רעים במדינה. מחאה היא זכות חוקית, אך כעס כזה עלול להוביל לתוצאות קשות".
בהתייחסו לדיווחים הקשים על פשיטות של כוחות הביטחון על בתי חולים והוצאות להורג של פצועים, נקט שמח בקו ביקורתי אך זהיר. "בית חולים הוא מקום לטיפול בחולים ואין לאף אחד זכות לתקוף אותו", הצהיר. כשנשאל על מספר ההרוגים בעימותים, ענה: "איני יודע את מספרם, אך למרבה הצער נושא ההרג נמשך. כולם ילדים של איראן ושל החברה הזו".
שמח קרא למשטר לשנות גישה כלפי המפגינים: "כאשר ילד כועס על מישהו, עלינו לתמוך בו כדי שהכעס ייעלם, לא להכות את כולם. מעגל האלימות עשוי להיפסק זמנית בטווח הקצר, אך הוא לא יכבה לחלוטין מבלי טיפול בשורש הבעיה".
לצד הביקורת הישירה על הנשיא, שמח נמנע מלתקוף את גופי הביטחון הרגישים ביותר. כשנשאל על השבתת האינטרנט ברחבי המדינה – צעד שנועד לשבש את דיווחי המפגינים לעולם – בחר להתחמק והשיב: "בנושא זה כדאי לשאול את המועצה העליונה לביטחון לאומי".
דבריו של שמח נחשבים לחריגים במיוחד, שכן נציגי המיעוטים בפרלמנט האיראני נוהגים בדרך כלל ליישר קו עם הממסד וממעטים לתקוף ישירות את הדרג המבצעי הבכיר, ובוודאי שלא להטיל עליו אחריות אישית לאלימות ולהרג במדינה.
