פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (רביעי) הנחיה ולפיה מערכת אכיפת החוק לא תטפל בחשד לעבירות מין בלי תלונה. ההנחיה החדשה, שפורסם תחת הכותרת "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות מין בהיעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה", נועדה להתוות את מדיניות האכיפה בנוגע לחקירה והעמדה לדין בעבירות מין, בהיעדר שיתוף פעולה מצד נפגע העבירה.
ההנחיה קובעת כי אם נפתחה חקירה שלא בעקבות תלונה שהגיש הנפגע, והנפגע סירב לשתף פעולה, יהווה הדבר שיקול תומך להימנע מהמשך החקירה. עוד נכתב כי לסירוב לשתף פעולה עם החקירה, שלא נובעת מלחץ או איום חיצוני, יינתן משקל נכבד בהחלטת המשטרה על המשך הטיפול בתיק.
עוד נכתב בהנחיה, כי "אם סירב נפגע עבירת מין לשתף פעולה בחקירה, לא יופעל עליו לחץ שתכליתו להביאו לשתף פעולה בניגוד לרצונו. אין באמור לעיל כדי למנוע פעולות לעידוד נפגע העבירה ולרתימתו לשתף פעולה בחקירה מקום בו האינטרס הציבורי מצדיק זאת. "הפעלת לחץ" לעניין זה כוללת איום במפורש או במשתמע כי ככל שהנפגע לא ישתף פעולה, תפעל רשות האכיפה באופן שעלול לפגוע בו בכל דרך, כדוגמת חקירתו באזהרה, פרסום פרטים הנוגעים לעניין וכדומה.
"ייתכנו מקרים שבהם עוצמת האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה, אם בשל נסיבות העבירה ואם בשל חשש ממשי מפני המשך ביצוע עבירות על ידי החשוד, יצדיקו התגייסות מיוחדת של רשויות האכיפה לעידוד נפגע העבירה לתת עדות. אך גם במקרים אלה אסור להפעיל לחץ, איומים, פיתוי או שכנוע בדרך של תחבולות ומניפולציות פסולות. מידת ההשתדלות של התביעה לעודד את הנפגע למסור גרסה, תיגזר בעיקר משיקולים כגון מסוכנות החשוד, חומרת העבירה ומעמדו הציבורי של החשוד. כך למשל, כאשר החשוד הינו נבחר ציבור, עובד ציבור בכיר, דמות ציבורית בעלת השפעה רבה או תפקיד בכיר, או שהוא מחזיק בעמדת כוח ומרות (למשל, קצין בכיר בצה"ל או במשטרה) יגבר האינטרס הציבורי במיצוי החקירה נגדו, בראש ובראשונה משום שמעמד בכיר שכזה יוצר סיכון לפגיעות עתידיות דומות".
