בג"ץ קבע בצהריים (ראשון) כי ניתן יהיה לקיים את הפגנות המחאה השבועיות נגד התנהלות היועץ המשפטי לממשלה בכיכר גורן בפתח תקווה ללא רישיון וללא הגבלת כמות המשתתפים. השופטים, בראשם הנשיאה הנכנסת אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויורם דנציגר, קבעו פה אחד כי חופש הביטוי וחופש ההפגנה מחייבים לצמצם את האיסורים שהטילה המשטרה. אמש הפגינו בעיר כ-150 בני אדם זה השבוע ה-46 נגד התנהלות מנדלבליט ונגד שחיתות.
בפסק הדין שכתבה חיות נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה, ככל משרת ציבור אחר, אינו חסין מביקורת ציבורית וכי ביקורת כזו היא מותרת ולגיטימית במדינה דמוקרטית. על כן אין למצוא טעם לפגם במחאה המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה בעניינים הנוגעים למילוי תפקידו ואין לקבל תיאור של מחאה כזו, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו, כהפעלת לחץ פסול או כעבירה פלילית". חיות הבהירה כי "למען הסר ספק המשטרה רשאית להציב תנאים לקיום ההפגנות בכיכר גורן לשם שמירה על הסדר הציבורי במקום ולשם מניעת פגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה וכן היא רשאית לבחון בעתיד את המשך ההפגנות בכיכר".
כמו כן, השופטים מתחו ביקורת על ראשי המפגינים וציינו כי התנהלותם הייתה "בעייתית ביותר" כאשר קראו להשתתף בהפגנות גם אחרי צו הביניים שהטיל בג"ץ באוגוסט והחלטת המשטרה להגביל את כמות המשתתפים ל-500. השופטים התנו אז את קיום ההפגנות בכך שהמפגינים לא ירדו לכביש, שישתמשו בשני מגפונים, שהארוע יחל לא לפני 20:00 בערב ושהמארגנים ידאגו להציב סדרנים.לפי בג"ץ, העתירה הייתה נדחית על הסף לוטלא התנהלותה של התנועה לאיכות השלטון. עוד נקבע כי יש מקום לצמצום הסמכות העקרונית של המשטרה לדרוש רישוי להפגנות עם תוכן מדיני, שכן מדובר בדרישה שהיא שארית מתקופת המנדט ואינה קיימת במדינות מערביות.
תודה לבג"ץ
— מני נפתלי (@1978naftali) 8 באוקטובר 2017
תחילת המאבק המשפטי היתה בעתירת התנועה לאיכות השלטון ומארגני ההפגנות נגד החלטת המשטרה לאסור את המשך קיומן בכיכר גורן. הם דרשו לאפשר את קיום ההפגנות בעיר ללא רישיון, וביקשו מבית המשפט צו על תנאי המורה למשטרה לחזור בה מהחלטתה. לדברי העותרים, אסיפה דורשת הוצאת רישיון רק כשהקהל מתכנס לשמוע הרצאה בנושא מדיני, ואילו ההפגנות הללו הן בנושא ערכי נורמטיבי - מלחמה בשחיתות.
לפי העתירה, החלטת המשטרה כי לא תתיר את המשך ההפגנות, אלא תסכים לשקול בחיוב בקשה להפגנה ברישיון באזור מרוחק יותר שלא תפריע לתושבים, "איננה מידתית, איננה סבירה ואיננה חוקתית". עוד נכתב בעתירה כי "העתקת המחאה פוגעת אנושות בזכויות המפגינים וכי היא "בניגוד מוחלט להוראות החוק ולפרשנותם הסבירה, אינה מעוגנת באף כלל מכללי המשפט המנהלי, שרירותית, בלתי סבירה ועוברת על כלל ההגינות המנהלית". קודם לעתירה עצרה המשטרה את מני נפתלי ואלדד יניב ומנעה ממפגינים להגיע לאזור.
"ניצחון אדיר לחופש הביטוי"
בתנועה לאיכות השלטון בירכו היום על פסיקת בג"ץ. "זהו ניצחון אדיר לחברה האזרחית, חופש הביטוי, והציבור בישראל בכלל", נמסר. "פסק דין תקדימי אשר מעגן את חופש המחאה כאחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ללא הבדלי דת גזע מין ודעה פוליטית. בית המשפט הגן היום על זכותו של הציבור בישראל לומר את דברו, גם אם יש כאלו אשר דברים אלו פחות ערבים לאזנם".
עורך הדין דניאל חקלאי, שמייצג את מני נפתלי וראשי המפגינים בכיכר, מסר כי "בג"ץ הדגיש את חשיבותם העצומה של חופש הביטוי וחירות ההפגנה. מני נפתלי וראשי המפגינים יעמדו כמובן בקשר עם משטרת ישראל כדי להבטיח התחשבות בתושבי השכונה הסמוכה".
מנגד, עורך הדין מנחם מושקוביץ שייצג את העותרים נגד ההפגנות אמר: "צר לנו כי בג"ץ החליט להתעלם ממצוקת התושבים ומבלי להתייחס לעובדה שיש למפגינים מקומות רבים לקיים ההפגנה. כולי תקווה כי המפגינים יגלו את אותה 'הרגישות החברתית' וימנעו מלהוסיף ולמרר את חייהם של התושבים".
במשטרה אמרו בתגובה: "משטרת ישראל מכבדת את החלטותיו של בית המשפט העליון ותפעל ללמוד לעומק את ההחלטה על מנת ליישמה. נזכיר כי המשטרה איפשרה את ההפגנות בכיכר גורן, מדי שבוע, ללא תנאים וללא רשיון משך תקופה ארוכה, בשל החשיבות הרבה שמייחסת המשטרה לחופש הביטוי והזכות להפגין.
"יודגש כי בפסק הדין, בימ״ש קבע כי המשטרה תוכל להציב גם בעתיד תנאים בפני המפגינים בכיכר גורן להבטחת הסדר והביטחון הציבורי, ככל שהדבר יידרש בנסיבות העניין. משטרת ישראל מצטרפת לקריאה של בית המשפט לפעול לשינוי והבהרת החוק בתחום רישוי ההפגנות, כדי לאפשר למשטרה לממש את אחריותה בתחום השמירה על הסדר הציבורי".
