בתום כשנה וחצי של חקירה מסועפת, פרסמה הערב (שלישי) המשטרה את המלצותיה בתיקים 1000 ו-2000, שבהן קבעה כי ישנן די ראיות כדי להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין קבלת שוחד.
במשטרה המליצו להעמיד לדין גם את החשודים במתן השוחד, איש העסקים ארנון מילצ'ן ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. דוח המשטרה מפרט את אופי מערכת היחסים של נתניהו עם כל אחד מהשניים, את התמורות שקיבלו לכאורה עבור השוחד המיוחס להם וגם את שווי המתנות שקיבל ראש הממשלה ממילצ'ן ומאיש העסקים ג'יימס פאקר – כמיליון שקלים.
תיק 1000, עסק לפי הודעת המשטרה ב"בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ואיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, אשר העניקו לו במהלך השנים, טובות הנאה מסוגים שונים".
תיק 2000, הנוגע לידיעות אחרונות, נוגע לחשד לכאורה ל"ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה ועל ידי מו"ל עיתון ידיעות אחרונות ובעל השליטה בעיתון, מר ארנון (נוני) מוזס, בכל הנוגע למערכת יחסים ביניהם סביב בלימת התעצמותו של עיתון 'ישראל היום' באמצעות חקיקה ודרכים אחרות".
עוד צוין בדוח סיכום החקירה כי "במחצית הראשונה של שנת 2016, התקבלו חומרים ממגוון גורמים ומקורות שהעלו חשדות למרמה והפרת אמונים וקבלת טובות הנאה מצד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. אישור היועץ המשפטי לממשלה להתחיל בתהליך בדיקה ניתן ביולי 2016. בהמשך, ולאחר שהונחה תשתית מספקת אשר הצדיקה פתיחה בחקירה פלילית, אישר היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2016 לפתוח בחקירה בעניינים שפורטו לעיל.
"החשדות חייבו חקירה מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות החקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, בליווי הדוק של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התיקים מכילים כ- 180 הודעות שנגבו מ-80 עדים. כמו כן, שישה מעורבים נחקרו במסגרת בקשות לעזרה משפטית שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל). חלק מחיקורי דין אלה התמשכו זמן רב בגין קשיים שונים שעלו לממשם, מסיבות שאינן תלויות במדינת ישראל".
תיק 1000: סיגרים, שמפניות ותכשיטים במיליון שקל
במשטרה הסבירו כי עם תחילת החקירה בתיק 1000, לא זוהו עדיין חשדות לאינטרסים משמעותיים של אנשי העסקים שקודמו בתמורה למתנות. "עם התקדמות החקירה, ומשזוהתה סדרת חשדות לגבי התמורה שניתנה בגין הטובין, הפכה החקירה בהדרגתיות למורכבת ונרחבת הרבה יותר וחייבה חקירת שורה ארוכה של עדים", נכתב בדוח המסכם.
"על פי ממצאי החקירה, במשך כעשור - החל משנת 2007 ועד לשנת 2016 - ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ובני ביתו, קיבלו טובין - סיגרים, שמפניות ותכשיטים משני אנשי העסקים, או על ידי מי מטעמם, בסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים. שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על פי החשד מצטבר לסכום של כמיליון שקלים... שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ-750 אלף שקל, ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו למר נתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ-250 אלף שקל". עוד נכתב כי "עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה".
החוקרים הצביעו על כך שמאז שנתניהו נבחר לראשות הממשלה ב-2009, חלה "עלייה משמעותית בהיקף ובתדירות העברת הטובין, שהוענקו לו "על רקע תפקידו כראש הממשלה וכשר התקשורת בתקופה הרלוונטית, ובתמורה לפעילות שלו, במישרין או בעקיפין, לקידום עניינים שונים אשר באו להיטיב עם מר מילצ'ן בעסקיו, במצבו הכלכלי, במעמדו או בשימור המוניטין שלו".
עוד נקבע בסיכום החקירה כי "מערכת היחסים בין ראש הממשלה למר מילצ'ן היתה מערכת יחסים שוחדית, העולה לכדי עבירה פלילית, ולא מערכת יחסים תמימה בין חברים. למותר לציין כי מערכת יחסים במסגרתה עובד ציבור או נבחר ציבור מקבל טובות הנאה ממאן דהוא (גם אם הוא חבר), ובמקביל משתמש בסמכויותיו, כוחו והשפעתו על מנת לקדם את ענייניו של אותו אדם - אסורה על פי חוק".
הדוח מונה את החשדות שנבדקו במסגרת מערכת היחסים בין המעורבים, ובראשם "חוק מילצ'ן". על פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. נתניהו פנה בעניין לגורמי משרד האוצר, "אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא, בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית".
בנוגע לוויזה לארצות הברית, בסיכומי המשטרה נכתב כי ראש הממשלה חשוד ש"פעל על מנת לסייע למילצ'ן בהסדרת הוויזה שלו,לאחר שהתגלה קושי בהארכה. זהו נושא בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מילצ'ן. על פי החשד, ראש הממשלה יזם פנייה בנושא לגורמי ממשל אמריקנים, ובכללם מזכיר המדינה האמריקני ושגריר ארה"ב בישראל דאז".
בהתייחס לשוק התקשורת ולפיצול של ערוץ 2, החשד הוא שנתניהו "פעל על מנת לקדם את כניסתו של מר מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 'המאוחד', השקעה שמילצ'ן חפץ בה כלכלית. על פי החשד, ראש הממשלה פעל בנושא אל מול גורמי משרד התקשורת בעודו מכהן כשר התקשורת". על ערוץ 10 נכתב כי על פי החשד, נתניהו פעל בניגוד לחוק בעצם עיסוקו בענייני הערוץ במסגרתו תפקידו, אף על פי שידע שמילצ'ן מחזיק במניות בו.
החקירה מתייחסת גם ל"מיזם טאטא", מיזם מסחרי שבמשטרה אומרים כי מילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות עם איש עסקים הודי בשם זה. "על פי החשד ראש הממשלה פעל וניסה לקדם את הנושא לבקשת מילצ'ן אל מול גורמים במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, אשר הביעו את התנגדותם לקידום הפרויקט", קובע דוח החקירה.
בדברי הסיכום בתיק נכתב: "עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. כנגד מר מילצ'ן עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של מתן שוחד".
תיק 2000: "יחסים שוחדיים" בין נתניהו למו"ל בתקופה שלפני הבחירות
בפרשה השנייה, ביססה המשטרה חשדות להיבטים פליליים בקשר שבין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות. "החל משנת 2009 ומאז במהלך השנים, קיימו מר נתניהו ומר מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ'עסקת חליפין' בקידום ענייניהם", נכתב.
"במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מר מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "'דיעות אחרונות'. זאת, בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למר מוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של 'ידיעות אחרונות' על ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון 'ישראל היום'. הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור".
מהמשטרה נמסר כי החקירה התבססה על שתי הקלטות, "שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי במכשיר הסלולארי הנייד של ארי הרו במעון ראש הממשלה בירושלים. ההקלטות מתעדות מפגשים בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות תקשורת. על פי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות, השניים עסקו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים".
בין השאר, במסגרת קידום האינטרסים ההדדיים, במשטרה פירטו את תמיכתו של נתניהו ב"חוק ישראל היום", נכונותו לצמצם את תפוצת העיתון וביטול מהדורת סוף השבוע של העיתון. "בנוסף על הפעולות הללו, פעל ראש הממשלה לתווך בין מו"ל 'ידיעות אחרונות' לבין בעלי הון, לרכישת 'ידיעות אחרונות', זאת בעודו מכהן כשר התקשורת", נכתב.
בסיכום חקירת תיק 2000 נכתב: "עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נגד מו"ל 'ידיעות אחרונות', מר ארנון (נוני) מוזס, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד".
