האם ייתכן ששיר של משוררת ערבייה הובן שלא כראוי והתפרש כהסתה? שאלה זו עומדת במרכז מחלוקת משפטית בעניינה של דארין טאטור, שמואשמת בהסתה לאלימות ותמיכה בארגון טרור ברשתות חברתיות. טאטור נעצרה בביתה ב-2015, והבוקר (חמישי) היה אמור להתקיים דיון בעניינה בבית משפט השלום בנצרת אך הוא נדחה ליום ראשון. בנובמבר האחרון הוגש נגד טאטור, תושבת ריינה שבגליל, כתב אישום בגין הסתה לאלימות והזדהות עם ארגון טרור. כל ההאשמות מבוססות על שיר שפרסמה, בשם "התקומם עמי, התקומם נגדם", ועל סטטוסים בעמוד הפייסבוק שלה.
השיר שבגללו נכלאה טאטור קורא לפלסטינים להתקומם: "התקומם עמי, התקומם נגדם...התקומם כנגד שד המתנחל ולך בעקבות שיירת החללים". טאטור מאשימה בשיר גם את ההנהגה הפלסטינית כי הם משלים את הערבים: "אל תטה אוזן למשרתי השלטון, שקשרו אותנו באשליות של שלום".
האזינו לראיונות בתוכנית "מרחאבית" בכאן רשת ב'
מאז שנעצרה, מתנהלת נגדה מערכה משפטית, שבמסגרתה העידו בבית המשפט שורה של מומחים לשירה ולשפה הערבית, כדי לנתח את מילותיה של המשוררת, שהייתה אלמונית כמעט לחלוטין עד שנעצרה.
עורכת דינה, גבי לסקי, סיפרה לערן זינגר ולוסי אהריש בתכנית "מרחאבית" בכאן רשת ב' כי "טאטור מתייחסת בשיר למספר מקרים בהם צעירים פלסטינים נהרגו על ידי יהודים, ומבקשת מעמה להתקומם נגד הדברים האלה". לסקי הסבירה כי הסנגוריה הביאה לבית המשפט חוות דעת של מומחה בנוגע לשפה הערבית: "מה שקורה הוא שאנחנו מעמידים לדין משוררת שכתבה שיר בערבית בקונטקסט של התרבות של איפה שהיא חיה. הוא תורגם לעברית, ועושים 'פליליזציה' על המשמעויות בעיני היהודים שמתרגמים שיר לעברית. יש פה בעיה אינהרנטית". לסקי הוסיפה כי למילה שהיד יש משמעות שונה בתרבות של הפלסטינים.
"חופש הביטוי צריך להיות רחב יותר כלפי מיעוטים כי זו הדרך שלהם להתבטא. עדיף שיתבטאו דרך שירה מאשר בדרכים אחרות. אנחנו נמצאים בעידן שבו מצטמצם המרחב הדמוקרטי. במקום לתקוף את האלימות משני הצדדים, אנחנו מייצרים חברה שתוציא את הלחצים הפנימיים באמצעות תרבות", אמרה לסקי. עורכת דינה של טאטור טענה ש"המשוררים היהודים תמיד היו מוגנים מהחוק".
פרופסור ניסים קלדרון, מבקר ספרות שהתבקש לשמש עד מומחה במשפט כדי להכריע אם בטקסט יש משום הסתה, אמר בתכנית כי "אם זאת הסתה, אנחנו צריכים לשרוף את תולדות השירה העברית ולשכוח את כל מה שלמדנו מהתרבות של עצמנו". קלדרון הוסיף כי אפילו ברוסיה הצארית אף אחד לא חשב שיש להתייחס לשירים כאמירה פוליטית: "יש לשירים מעמד בתרבות, והמעמד הזה משחרר לחצים ומוציא את האנרגיות".
קלדרון אמר כי אין הבדל בין שיריו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש לשיר הזה. "זה צעד חשוב שנלמד את יצירתו של דרוויש ולא נתייחס אליו כאל נאום של עראפת". עוד אמר מבקר הספרות כי דורות גדלו על ההתנגדות של ביאליק. אנחנו כל כך חלשים שאנחנו נבהלים משיר?", תהה פרופסור קלדרון.
