בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו ארעי האוסר קיום בחירות לרבנות העיר חדרה בעקבות תחקיר המוהלים שפורסם בכאן חדשות. זאת, בתגובה לעתירות שהוגשו על ידי נאמני תורה ועבודה ועמותת טבקה – צדק ושוויון לעולי אתיופיה, בנוגע למועמדים הרב ישראל מאיר ביטון והרב אליהו אסולין. לפני כמה חודשים ביקשה המדינה להקפיא את הבחירות בעקבות העתירות.
כפי שנחשף בכאן חדשות בנובמבר 2016, הרב אסולין התבטא בגזענות נגד בני העדה האתיופית ובני עובדים זרים. כך, בין היתר, כינה אותם "בשר תותחים", ואף עודד תלמיד חסר ניסיון לערוך ברית מילה בבן של עובדת זרה בדרום תל אביב.
מנכ״ל עמותת טבקה-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה, פנטהון אספה דויט, מסר: ״אני מברך על החלטת בג״צ, בעקבות עתירה של עמותת טבקה, שמורה על צו ארעי האוסר על המשיבים לקיים את הבחירות לרב עיר חדרה עד להחלטה אחרת. מועמדותו של הרב אסולין לא היתה צריכה להיות מאושרת מלכתחילה. במדינה מתוקנת רב שמתנהל בצורה בזויה וגזענית ומתייחס לתינוקות בני שמונה ימים כבשר תותחים והופך אותם לשפני ניסוי על גופם צריך לשבת בכלא ולא לקבל פרס של אישור מועמדותו כרב עיר. אני בטוח כי הצדק יראה ויעשה ובג״ץ יורה על הסרת מועמדותו, באופן סופי, של הרב אסולין לתפקיד רב ראשי של העיר חדרה".
בשבוע שעבר סגרה פרקליטות מחוז חיפה מחוסר ראיות את התיק בעניינו של הרב אליהו אסולין. בתשובת המדינה לבג"ץ בעניין מועמדותו של הרב נכתב: "האמירות והמעשים של הרב אסולין, כפי שהובאו בהחלטת ועדת המוהלים (על רקע התחקיר העיתונאי), הם פסולים בתכלית ובלתי ראויים", נכתב. "אמירות הרב אסולין, בנוסף להיותן חמורות ופוגעניות בפני עצמן, עלולות לפגוע באמון הציבור בתפקיד המכובד של רב עיר בישראל שמעניק שירותי דת לכלל האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהיא חלק לא מבוטל מהציבור בעיר חדרה. גם אם הדברים נאמרו בחדר סגור ולא בפומבי, לא ניתן להתעלם מהקושי המשפטי העולה מהדברים, בשים לב גם להקשר שבו נאמרו – במסגרת תפקידו של הרב אסולין בהכשרה של מוהלים מתלמדים, ואשר בסופו של יום מבצעים פעולה רפואית בגופו של אדם. דברים אלו משליכים מטבע הדברים על מועמדותו של הרב אסולין למשרה הרמה של רב עיר, וחזקה כי יישקלו במסגרת תהליך הבחירה".
עוד נאמר בתגובת המדינה כי "לנוכח האמור, סבר היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת הצגת המידע לפני חברי האסיפה הבוחרת יוצג בפניהם הקושי המשפטי הכרוך במינוי זה".
לגבי העתירה על מועמדתו של הרב ישראל מאיר ביטון נכתב בתגובת המדינה: "הוצגו הצעדים שננקטו בהתייחס לטענות בדבר ניגוד עניינים בקרב כמה מחברי האסיפה הבוחרת, וכן נמסר כי הטענות ביחס למועמדותו של הרב ביטון יוצגו בפני חברי האסיפה הבוחרת, ביחס עם התייחסותו לדברים, והם יבחנו את הדברים במסגרת הפעלת שיקול דעתם".
