שורה של ליקויים נמצאו בהליכי המינוי של קצינים במשטרה, באופן שיכול להביא למינויים לא מקצועיים ולהחלטות שרירותיות או שגויות, כך עולה מדוח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (שלישי). בין היתר, בדוח מופיעה ביקורת על מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בנוגע להליך מינוי קצינים שהגיעו מחוץ למשטרה.
לפי הדוח, אלשיך מינה תשעה קצינים בכירים מחוץ למשטרה (מהם שני ניצבים) – בלי הליך סדור, בלי דיון בסגל הפיקוד הבכיר, בלי כללים ברורים ותוך פנייה למועמד הרלוונטי באיתור. באחד המקרים המליץ המפכ"ל לגייס ניצב מחוץ למשטרה, בנימוק שהוא בקיא בתחום אותו הוא אמור לבצע, אולם היועץ המשפטי המשטרתי גילה שהוא בניגוד עניינים. אותו קצין מונה בכל זאת, בלי שאותרו ונבחנו מועמדים נוספים ובלי שהמשטרה הביאה את הנושא לידיעת השר לביטחון הפנים.
עוד עולה מהדוח כי בשל נוהל ישן שיש לתקנו, הסמכות למינוי 800 קצינים, מדרגת סגן ניצב ועד ניצב, נתונה בידי השר לביטחון הפנים. הדבר מציב חשש להתערבות פוליטית, או למינויים לא מקצועיים, לרבות במינוי קצינים בכירים האחראים על חקירות רגישות.
המבקר מצא גם כי החלטות בדבר המשך שירות של קצינים התקבלו שלא על בסיס אמות מידה, וכלל ללא תיעוד הנימוקים להחלטות. בנוסף, גיל מבוגר של הקצין מהווה שיקול לאי קידומו – זאת בניגוד לחוק. כמו כן, נמצא כי מינוי ניצבים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים, וההחלטות מתקבלות בשיחה בארבע עיניים - בין המפכ"ל לשר.
בהתייחסות לחלק בדוח שמדבר על מינוי הקצינים, נמסר מהמשטרה: "הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום.
"משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים".
עוד נמסר ש"כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים.
"הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל", כך בהודעת המשטרה.
המשטרה מפרסמת חומרי חקירה בניגוד להנחיות היועמ"ש
הדוח עוסק גם בפרסום אסור של חומרי חקירה, הדלפות והעברת חומרי חקירה לתביעה ולסנגורים. המבקר מציין כי המשטרה והפרקליטות טרם הסדירו הנחיות ברורות לפרסום חומרי חקירה, למרות שהיה צורך לעשות זאת כבר לפני עשור.
המבקר טוען כי בכמה מקרים הופצו על ידי המשטרה חומרי חקירה וסרטונים בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפני שהובאו לידי הסנגורים. הוא ציין כי על המשטרה לחדד הנחיות באופן שיובהר באילו מקרים סרטונים הם בגדר חומר חקירה, ובאילו מקרים פרסומם אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות היועץ המשפטי. עוד עולה מהדוח כי לא תמיד נמסרים כל חומרי החקירה לגופי התביעה, ובתיקים רבים מוגשים כתבי אישום שחסרים בהם חומרים, והם מצורפים לתיקים זמן רב לאחר כתב האישום.
כמו כן, נמצא כי אין אכיפה מעשית במח"ש של הדלפות מחקירות. המבקר מציין כי לא ניתן למצוא רישום מסודר של עבירות אלו. מח"ש מסרו למבקר כי על בסיס זיכרון ארגוני משלוש השנים שקדמו לביקורת נבדק מספר מצומצם של תיקים, שבהם החשד העיקרי היה הדלפה. אף אחד לא הוביל לכתב אישום ומח"ש איתרה תיק אחד שהועבר לבחינה משמעתית.
כמו כן, מהדוח עולה כי עדיין לא הוסדר תחום אבטחת המידע והמסמכים בפרקליטות. חל עיכוב מתמשך בניסיונות להסדיר חלופה ממוחשבת דיגיטלית להעברת חומרי משטרה בין המשטרה לפרקליטות.
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל מפיצה מדי שנה למעלה מ-10,000 הודעות דוברות לכלי התקשורת בנושאים שונים ומגוונים תוך הקפדה יתרה על הוראות הדין, ובמקרים מסוימים אפילו תוך החמרה עליהן. אנו שמחים לגלות כי מתוך אלפי ההודעות ישנן רק הודעות בודדות שעלתה שאלה בגינן כאשר מרביתן הן תוצר של חומרים שאמנם פורסמו בכלי תקשורת אולם לא הופצו מעולם מטעם דוברות משטרת ישראל והגיעו לכלי התקשורת ממקורות אחרים שאינם דוברות המשטרה.
"לא זאת בלבד שהמשטרה נמנעת מפרסומים אסורים, הרי שלא אחת היא זו שפועלת באופן אקטיבי להסרת תכנים מעין אלו, תכנים שלעיתים קרובות סופקו ע"י החשוד, הקורבן, סניגוריהם או בעלי עניין אחרים בהליך הפלילי – גורמים הנחשפים לחקירה וראוי כי היה להסדיר לגביהם בחוק את אותם מגבלות פרסום חשובות.
"נציין כי מאז כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקידו, הופצו הנחיות המסדירות את המגעים מול כלי התקשורת באמצעות דוברות וכן הונהג מבדק תעסוקתי, בין היתר, בכדי לאתר ולמנוע מקרים של הדלפות או מסירת מידע שלא כדין. לאחרונה אף הגיעה לסיומה עבודה שבוצעה במשטרה שעניינה הצעה לתיקון הנחיית היועמ"ש לממשלה בדבר פרסומים מחקירות, הכוללת התאמת ההנחיה לתיקוני חקיקה, הרחבת המקרים בהם ניתן לפרסם פעולות חקירה ככל שאין בהם לפגוע בחקירה או בכבוד האדם, חידוד המקרים בהם נדרש אישור גורם משטרתי לפרסומים ועוד.
"משטרת ישראל תמשיך לשמור בהקפדה יתרה על טוהר החקירה ולמנוע פגיעה בצנעת הפרט, לצד מימוש העיקרון של זכות הציבור לדעת ושיקוף פעילות המשטרה, הכול בהתאם להוראות החוק, הפקודות והנהלים".
רק חלק מדגימות הדנ"א נשלחו לבדיקות מעבדה
ליקויים נמצאו גם במעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה במטה הארצי. דוח המבקר מצא כי במעבדות הדנ"א של המשטרה הצטבר עומס של מאות תיקים, וכתוצאה מכך רק חלק מהמוצגים והדגימות, שנלקחו מזירות הפשע, נשלח לבדיקות מעבדה. עוד נמצא כי שוטרים לא משתמשים במיגון מתאים למנוע זיהום דנ"א. כמו כן, שוטרים עדיין מטביעים טביעות אצבע על טופס נייר, למרות שהמשטרה התקינה ביחידותיה עמדות אלקטרוניות לאותו צורך.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לפרסום הדוח: "השר והמשרד לביטחון הפנים מייחסים חשיבות רבה למעבדות לזיהוי הפלילי, ובכוונתנו לבחון כיצד ניתן להרחיב את המשאבים והאמצעים השונים המוקצים למעבדות לנוכח העליה המתמדת בערכן של הראיות ואל מול הביקוש הגובר והולך בתוך המשטרה לשירותי המעבדות.
"בנושא היבטים בזכות העיון ובטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי, במטה הארצי קיימות פקודות ונוהל, הקובעים כיצד מסווגים ומעבירים חומרי חקירה. כמו כן, הוקם צוות משותף לפרקליטות ולמשטרה שמשימתו היא קביעת נהלים ותהליכי עבודה, במטרה לוודא העברה מוסדרת ומלאה של כל חומרי החקירה.
"לעניין השמירה והאיחסון של מוצגים: צוות עבודה משטרתי בליווי חברה חיצונית, הגיש המלצות אשר התקבלו במלואן ע"י המפכ"ל. מימוש ההמלצות יתבצע על פי מכרז חיצוני במהלך שנת 2018.
לגבי פירסום מידע מהליכים פליליים: עבודה שהוכנה במשטרת ישראל, המציעה תיקון הנחיית היועמ"ש לממשלה בעניין, אושרה באחרונה ע"י המפכ"ל והועברה ליועץ המשפטי לממשלה".
