שופט בית משפט המחוזי בתל אביב בני שגיא הרשיע לפני כשלושה שבועות את ניצב בדימוס ניסו שחם בעבירה של מעשה מגונה בשוטרת, אך זיכה אותו מעבירה של הטרדה מינית. בדיקת "סדר יום" בכאן רשת ב' מראה רצף תיקים שבהם ישב השופט שגיא והקל בעונש העבריינים, או הביא לבסוף להליך גישור שבו נסוגה הפרקליטות מעבירות חמורות והסתפקה בעבירות קלות יותר בכתבי האישום.
כך לדוגמה, כששימש שגיא שופט בית משפט השלום הוא הרשיע את הפסיכולוג הקליני גיא דיין בבעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות - אבל גזר עליו שישה חודשי עבודת שירות בלבד. נשיאת בית המשפט המחוזי דבורה ברלינר, קבלה את ערעור הפרקליטות וגזרה על דיין 10 חודשי מאסר ומתחה ביקורת על העונש הקל שגזר שגיא.
במקרה אחר גזר שגיא שלוש שנים וארבעה חודשי מאסר על קצין צה"ל אייל נחום, שהודה בביצוע מעשים מגונים בפומבי ועבירות מין אחרות בילדות ובנערות שהכיר באינטרנט. גם במקרה זה החמיר הרכב שופטים בראשות הנשיאה ברלינר את העונש לאחר ערעור הפרקליטות וגזר על הנאשם חמש שנות מאסר.
כאשר היה שגיא שופט מגשר בתיקו של אלון קסטיאל, הוא הביא להוצאתה של מתלוננת אחת מכתב האישום בטענה שקשה יהיה להוכיח שהתנהגותו של קסטיאל היא לא סתם "התנהגות של גבר נודניק". כתב האישום בתיק צומצם משמעותית.
במקרה של עבריין המין רומן לוין, פדופיל מורשע שאנס ילדה בת ארבע זמן קצר אחרי שקוצר שליש ממאסרו, הביא הליך הגישור של שגיא להפחתת סעיף האישום של לוין ממעשה סדום למעשה מגונה. שגיא היה השופט המגשר גם במקרה האונס במועדון אלנבי בתל אביב ושם הביא להליך שהוביל להפחתת האישום מאונס לניסיון אונס.
בתכנית סדר יום הביעה סגנית בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, סביונה רוטלוי את התנגדותה להליכי גישור בעבירות מין."זה נעשה מרצון לייעל את המערכת אבל בדרך נשכחים הקורבנות. כאשר שופט ממליץ על משהו יש נטייה לקבל את זה וזה תמיד מקל מבלי שניתנה אפשרות לקורבנות להעיד בבית המשפט. הנושא הזה טעון דין ציבורי בלי להתייחס לשופט כזה או אחר. הגישור בעבירות המין לא לוקח בחשבון את המורכבות והמקום של הקורבנות".
השופטת רוטלוי הוסיפה כי לדעתה דרושה הכשרה מעמיקה לכל השופטים. לדבריה, הדבר יאפשר למשל לשופטי מעצרים שמחליטים החלטות ראשונות ומכריעות כמו לשחרר אב לביתו אחרי שנחשד בעבירות מין במשפחה, להבין את הנושא הזה.
ד"ר כרמית קלר חלמיש, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אמרה בתכנית כי הנפגעות מרגישות מחוץ לתהליך בעת גישור בתיק של פגיעה מינית. "זה תחום מומחיות מאוד מורכב. שופטים עוברים הכשרות במספר מצומצם של שעות שאינן מקיפות מספיק כדי לגרום להם להבין את הדינמיקות המאוד מיוחדות של הפגיעה. נדרשות הכשרות הרבה יותר מעמיקות וליווי של איש מקצוע שייתן יעוץ גם להשלכות רגשיות של השופט עצמו".
תגובת דוברות בתי המשפט: "מדובר בהליכים חסויים ולכן לא ניתן להתייחס לפרטי הליכי הגישור".
