הפרקליטות הגישה היום (שישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד יסמין ג'אבר, תושבת העיר העתיקה בבירה שאתמול פרסם שב"כ כי פעלה מטעם כוח קודס האיראני וחיזבאללה לגייס אזרחים ישראלים ופלסטינים לפעילות טרור בישראל. היא מואשמת בסעיפים של מגע עם סוכני חוץ, חברות בארגון טרור, יציאה שלא כדין ופעולה ברכוש למטרות טרור. בית המשפט הורה על מעצרה עד מתן החלטה אחרת.
עוה"ד עומר חמאיסי, ממייצגי תושבת מזרח י-ם הנאשמת בחברות בארגון טרור: "לא היה שום מגע או חברות בארגון טרור - היא דוחה בתוקף את כל האישומים האלה מהרגע הראשון, לרבות כל התרגילים של המדובבים ושב"כ - אנחנו נפריך את כתב האישום"@SuleimanMas1 https://t.co/2DUmwO2mFZ pic.twitter.com/fOMK1GUxgI
— כאן חדשות (@kann_news) September 18, 2020
ג'אבר, שעובדת בספריה הלאומית באוניברסיטה העברית, נחשפה לאחר מעקב מודיעיני ממושך במסגרת פעילות של ארגוני הטרור. הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרה עד תום ההליכים.
אחותה, שורוק ג'אבר, התייחסה למעצרה ואמרה: "השב"כ מנסה לצייר תמונה סטראוטיפית של טרוריסטית, זה לא נכון. חשוב לנו להדגיש שמאחורי ההאשמות חסרות השחר של השב"כ, יש בחורה שהיא חכמה מאוד, היא עשתה שני תארים באוניברסיטה העברית. אין בסיס למה שמיוחס לה".
לפי כתב האישום, ג'אבר נפגשה עם סוכן זר בבית קפה בא-דאחיה ונענתה לפעול במסגרת חיזבאללה. "קיימה ביודעין מגע עם סוכני חוץ ללא הסבר סביר לכך והיתה חברה בארגון הטרור, נטלה חלקה בפעילות הארגון וביצעה פעילות בעבור הארגון במטרה לקדם את פעולתו וכן ביצעה פעולה ברכוש במטרה לסייע לקדם או לממן של עבירת טרור חמורה ופעילות של ארגון טרור", נכתב.
ג'אבר הכחישה בחקירותיה הרבות בשב"כ כי גויסה על ארגוני הטרור. על החדשות לפיהן היא נפגשה עם שני סוכנים של חיזבאללה וכוח קודס, אמרה לחוקריה: "הכרתי אותם במסגרת קשר ידידותי ולא כדי להתגייס לארגון כלשהו. לא ידעתי שהם משויכים לארגון כזה או אחר".
לפי שב"כ, היא השתתפה פעמיים בחמש השנים האחרונות בכנסים של חיזבאללה בלבנון שבהם פעלו אנשי ארגון הטרור ואנשי כוח קודס לאתר אנשים המתאימים לגיוס. לפי גורם המעורה בפרטי החקירה, היא טענה על כך בחקירתה: "השתתפתי בהם כי מדובר בכנסים בנושא הסכסוך הפלסטיני-ישראלי".
ג'אבר נעצרה לפי יותר מ-40 יום ונחקרה מספר רב של פעמים. סבה אמר לכאן חדשות: "אנחנו מופתעים שהיא נעצרה. היא יוצאת למשלחות לימודיות לגרמניה, רוסיה ועוד מדינות. אני בטוח שהיא לא ידעה ששני האנשים האלה שנפגשו איתה מנסים לגייס אותה".
עורך הדין רמזי קטילאת, שמייצג את ג'אבר, התייחס לטענות השב"כ ואמר כי "ההצהרה אבסורדית". לדבריו, "הכיצד, אחרי למרות 45 ימי מעצר, 16 ימים ללא מפגש עם עורך דין, 10 חשודים - נותר מכל החוליה הזו אדם אחד בלבד והוא מרשתנו? אני חושב שיש בכך כדי להעיד על החולשה הראייתית שיש בתיק, והדבר הזה ללא ספק יתבהר בית המשפט".
ג'אבר נעצרה בחודש שעבר יחד עם חשודים נוספים מקרב מכריה ממזרח ירושלים ומרמאללה, בהם תסנים אלקאדי, תושבת רמאללה שהתגוררה בשנים האחרונות בטורקיה. במסגרת החקירה עלה כי חיזבאללה מארגן כנסי צעירים פלסטינים בלבנון לשם איתור מגויסים פוטנציאליים מישראל ויהודה ושומרון.
בחקירה עלה כי ג'אבר זוהתה וסומנה על ידי אנשי חיזבאללה כשהשתתפה בכנס בלבנון אליו יצאה ב-2015. כמו כן, עלה כי לשם שמירה על חשאיות זהותה, קיבלה כינוי מבצעי על ידי היחידה - "רחיל". בביקור נוסף של ג'אבר בלבנון בשנת 2016, עטאיא אבו סמהדנא ומחמד אלחאג' מוסא, המוכרים כפעילים ביחידת הפיגועים המשותפת של כוח קודס וחיזבאללה, קישרו בינה לבין פעיל טרור בכיר ביחידה זו המכונה "פארס עוודה".
"פארס עוודה" הינו כינויו בארגון חזבאללה של ג'עפר קביסי, המוכר כמעורב בניסיונות נוספים לגייס גורמים בישראל ובאיו"ש לפעילות טרור. מאז גיוסה על ידי חיזבאללה, עמדה ג'אבר בקשר חשאי עם מפעילה, באמצעות העברת מסרים חשאיים מוסכמים ברשתות החברתיות. במסגרת הפעלתה של ג'אבר, בוצעו עימה פגישות בטורקיה, במסגרתן הועברו לה הנחיות לפעילות על ידי רנד והבה, פעילת חיזבאללה ביחידת הפיגועים המשותפת, שפעלה מולה אף היא בכינוי מבצעי מטעם היחידה בשם "וופאא".
בפגישות אלה הובהר לג'אבר כי תפקידה הינו גיוס פעילים נוספים בישראל, שישמשו כחולייה בהנחייתה, תוך הדגשת חשיבות גיוס גורמים מקרב ערביי ישראל, בדגש על נשים, אשר יתרונן ביכולתן לנוע בחופשיות בארץ ולפעול במסגרת חוליות מקומיות לאיסוף מידע אשר ישמש לקידום פעילות טרור עתידית. במסגרת חקירתה של תסנים אלקאדי, חברתה של ג'אבר שנחקרה אף היא כאמור במסגרת הפרשיה, עלה כי גם היא השתתפה בכנס בלבנון בשנת 2015, שם הכירה את פעילי היחידה ולאחריו המשיכה לעמוד עימם בקשר.
ממצאי חקירתה של אלקאדי העלו, כי שימשה אשת קשר של היחידה מול ג'אבר, כחלק מדרכי התקשורת החשאיות הננקטות על ידי יחידת הפיגועים לשם מניעת חשיפת פעילותה מול גורמים בישראל, ואף קיבלה מהם כספים. בנוסף עלה, כי אלקאדי קיימה ב-2018 פגישה עם אותה והבה, אשר הציעה לה להיפגש עם פעילי חזבאללה עימם עובדת בלבנון וזו הסכימה להצעה.
בשב"כ הדגישו כי חקירות אלו הביאו לחשיפת שיטות פעולה של חיזבאללה ובהן: שימוש בדרכי תקשורת חשאית, כולל באמצעות העברת מסרים מקודדים ברשתות חברתיות, קיומן של פגישות הפעלה במדינות שונות בעולם, בדגש על תורכיה ושימוש בכינויים פיקטיביים על ידי הפעילים בפעילותם המבצעית על מנת להסתיר את שיוכם לארגון חיזבאללה בתהליך הגיוס מול גורמים אזרחיים.