דוקטור חיים סדובסקי, עד מטעם ההגנה של רומן זדורוב במשפט רצח תאיר ראדה, ישלם פיצוי של 36 אלף שקלים שקלים לבת כיתתה של ראדה, לי לחיאני, בגין פרסום לשון הרע, שבא לידי ביטוי בהובלת מסע הכפשה תוך הצפת טענות משוללות יסוד על מעורבותה ברצח.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה ופסק כלהלן: שלוש אמירות של הנתבע בצ'אטים שניהל, הינן מהוות לשון הרע. "אם יכלאו את התובעת ואת חברתה בכלא, יקבלו תוך 5 דקות את הסיפור האמתי מאחורי הרצח", וגם האמירה "יש נגדן אינסוף ראיות נסיבתיות, והן שקרניות".
הנתבע פיתח תיאוריה המצביעה על האפשרות שחברותיה של תאיר ז"ל מעורבות ברצח, ובחלק מן הפרסומים אף קשר את התובעת עצמה לכך. לא הוכח כי החשדות הנ"ל אמת או כי הן מבוססים על קרקע מוצקה כלשהי, אך מעבר לכך דומה כי היה על הנתבע, כמי שהקדיש חודשים רבים לחקר הפרשה, לנקוט אמצעים מוגברים יותר על מנת להיווכח אם מדובר באמת. אמות המידה החלות על אדם הכותב ספר עב כרס הנחזה להיות מקצועי ומבוסס על מחקר, או יוצר סרט באורך מלא בנושא כה טעון, אינן אלו החלות על "אחרון הטוקבקיסטים".
הנתבע דומה הוא יותר לעיתונאי המפרסם כתבת תחקיר, לפיכך מצופה ממנו כי בטרם יפנה אצבע מאשימה אל אדם כחשוד אפשרי ברצח, ינהג מידה של אחריות וישמע את עמדתו. הנתבע לא טרח לפנות לתובעת ולקבל את עמדתה בטרם פרסם את פרסומיו.
התובעת, אשר בהיותה נערה צעירה איבדה באבחת סכין חברה טובה. מדובר בפרשת רצח נוראה אשר זעזעה את הבוגרים והקשוחים שבציבור הישראלי ולא הותירה אדם אדיש, על אחת כמה וכמה את חברותיה הקרובות של המנוחה. איתרע מזלה של התובעת והיא נכחה בזירת הרצח בסמוך למועד התרחשותו, ניתן אך לדמיין את סיוטי הלילה ואת הקשיים הנפשיים הנובעים מכך. ואולם לאחר כל אלו, מוצאת היא את עצמה נאלצת להתמודד שנים כה רבות עם האשמות ונאצות לפיהן היא וחברותיה מעורבות בדרך כלשהי ברצח חברתן.
בשל העניין הציבורי בפרשה, חלק מהאמירות שהוצגו, שכללו גם הן דברים קשים על התובעת מפי הנתבע, ייהנו מהגנת האמת המורחבת.
"תיאוריית הבנות הרוצחות"
לחיאני, כיום בת 26, יוצגה על ידי עורך הדין רון לוינטל, תבעה את סדובסקי לאחר פרסום התיאוריה ברשתות החברתיות.
השופט מוטי פירר מבית משפט השלום בראשון לציון מצא כי אמירות סדובסקי בצ'אטים שניהל מהוות לשון הרע.
בשיחה שקיים עם אדם נוסף קרא סדובסקי לתובעת ולחברתה "שקרניות", ועל עדותן במשפט אמר כי הן "מספרות סיפור כמו פסיכופתיות מצויות, הן מאוד שרמנטיות והן גורמות לבן אדם להאמין בהן". השופט ביקר את סדובסקי על כך שכתב ספר על הפרשה, יצר סרט תיעודי, ניהל קבוצה של רבע מיליון חברים בפייסבוק, והפיץ שם את "תיאוריית הבנות הרוצחות", בלי ששוחח עם לחיאני פעם אחת, ובלי שבירר את הדברים שפרסם.
עו"ד רון לוינטל
