כמעט רבע מהתלונות שהוגשו בשנת 2019 לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאו מוצדקות או שנמצא להן בסיס איתן. מהדוח השנתי שפרסם הבוקר (רביעי) השופט בדימוס דוד שוהם, עולה כי 68 מהתלונות נמצאו מוצדקות ו-48 מהן הסתיימו בהערה, שהיא דרגה נמוכה מתלונה שנקבע שהיא מוצדקת. אחת ההערות ניתנה לשופט עליון. בסך הכול הוגשו 965 תלונות נגד שופטים בשנת 2019 - כשישים תלונות יותר מבשנה שקדמה לה. ל-23% מסך התלונות נמצא, כאמור, בסיס איתן. מדובר בעלייה של 7% משנת 2018.
38% מהתלונות המוצדקות היו בשל התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. מדובר בעלייה של 9% לעומת 2018. רבע מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול משפט, וכחמישית היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט - ירידה של 8% לעומת השנה שקדמה לה.
"אולי צריך כאן פסיכיאטר"
השופט מביא בדוח כמה דוגמאות בולטות להתנהגות שופטים שנמצאה לא תקינה ושהתלונה בגינה הייתה מוצדקת. באחד המקרים כינתה שופטת שלום עורכת דין שיצגה את בנה: "תגרנית בשוק" ואף שאלה את הבן האם "נתן לאימו את הכדורים באותו הבוקר". במקרה אחר אמרה שופטת בבית דין אזורי לעבודה לבעל דין: "אם אדוני לא הבין אולי אדוני צריך הסתכלות", והוסיפה: "אולי צריך כאן פסיכיאטר". כשהחלה אישתו של בעל הדין לבכות אמרה לה השופטת: "אולי רעייתו של התובע תכניס בו בינה שכן בינה יתרה ניתנה לנשים".
גם בבתי הדין הרבניים אפשר למצוא התבטאויות בעייתיות. באחד המקרים דיין כינה רב, שמונה על ידי בית הדין לשמש מדריך לבעל דין בבקשה להשיבו ליהדות, "שקרן" ו"חוצפן".
מקרה אחר שבחר נציב התלונות להדגיש הוא זה של שופטת בבית משפט לענייני משפחה שהשוותה הלכה של בית המשפט העליון ל"פיגוע רב נפגעים". הנציב שוהם אומר כי מי ששומע התבטאות כזו עלול לאבד את האמון בבית המשפט ולחשוש שהמשחק מכור, כלשונו. עוד הוסיף כי אמירה כזו יכולה להתפרש כזלזול בכבודם של שופטי בית המשפט העליון.
40% מכלל התלונות המוצדקות היו על בתי משפט שלום. 28% היו על בתי משפט לענייני משפחה. עלייה של 42% נרשמה בתלונות שהוגשו נגד שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה. 184 מהתלונות שהוגשו לבית המשפט נמצאו מוצדקות.
