לאחר שריצה 27 שנה בכלא: רוצח חנית קיקוס צפוי להגיש בקשה למשפט חוזר

רוצח חנית קיקוס צפוי להגיש בקשה למשפט חוזר
סולימאן אל-עביד חזר לביתו ברהט, מקבל חברים שבאו לקבל את פניו ומבהיר לכאן חדשות: "אין לי על מה להצטער כי לא עשיתי את זה" • לדברי עורך דינו, הבקשה מתבססת על ראייה חדשה ועיוותים בחקירה
מחבר אסף פוזיילוב מחבר אסף פוזיילוב
Getting your Trinity Audio player ready...
סולימאן אל-עביד, רוצח חנית קיקוס, אחרי השחרור מהכלא, 18 ביוני 2020
צילום: ללא

27 שנים ישב סולימאן אל-עביד בכלא על אונס ורצח חנית קיקוס בת ה-17 באופקים. גם היום (חמישי), יממה לאחר השחרור, ואחרי שחזר לביתו שברהט, הוא מתעקש כי לא ביצע את המעשים. "אין לי על מה להצטער, לא עשיתי את זה", אמר בריאיון לחדשות הערב. "עכשיו אני חופשי אבל אלחם עד הסוף. אפילו ההורים שלה חושבים שלא אני עשיתי את זה". גם אימה של חנית, דולי קיקוס, אמרה לכאן חדשות: "אני לא מרגישה שזה הוא".

אל-עביד, שהורשע באונס וברצח הנערה ב-10 ביוני 1993, שוחרר אתמול מבית הכלא, לאחר שריצה עונש מאסר של 27 שנים. ב-13 בנובמבר 2019 דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לקצר את עונשו בכמה חודשים, על אף שמשפחתה של קיקוס לא הגישה התנגדות לבקשה.

עורך דינו, אביגדור פלדמן, הודיע כי הם מתכוונים להגיש בקשה למשפט חוזר על בסיס ראייה חדשה ועיוותים בחקירה, לדבריו. "אני לא מצטער שהייתי בכלא, לא יעזור לחשוב על זה. מהרגע שנועלים את המפתח אין לך מה לעשות", אמר אל-עביד, "שרדתי בכלא רק בגלל אלוהים וחברים. אם בנאדם לא מאמין בעצמו לא היה שורד שבוע. עכשיו טוב לי, מרגיש את עצמי בין החברה, בין החמולה, החברים. כולם באים, מבאר שבע, דימונה, ערד ואפילו מחיפה".

וואחיד, בן המשפחה הקרוב אליו ביותר שליווה אותו בשנות הכלא, אמר כי "עד ההודאה מנעו ממנו שינה במשך 12 יום, שבהם הוא היה אזו והמדובב נתן לו סיגריית חשיש. את ההודאה קיבלו ממנו כשהיה עירום".

קיקוס נצפתה בפעם האחרונה בטרמפיאדה באופקים, לשם הגיעה כדי לנסוע לבאר שבע להשתתף במסיבת יום הולדת של חברתה. החיפושים אחריה החלו יממה לאחר מכן. שמונה ימים לאחר היעלמותה המשטרה עצרה את אל-עביד. חברתה העידה כי היא לא הספיקה לעלות לאוטובוס בדרכה לבאר שבע. רק לאחר כשנתיים התגלו שרידי גופתה בבור ניקוז בעיר.

אל-עביד הורשע באונס וברצח קיקוס בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על בסיס הודאה לפני מדובב ושחזור שבו טען כי זרק את הגופה במטמנת דודאים. אלא שב-10 ביוני 1995, בעת שהערעור עמד בפני בית המשפט העליון, נתגלו באופן מקרי שרידי גופתה בבור ניקוז בפאתי באר-שבע, הרחק מהמקום בו נטען שאל-עביד זרק את גופתה.

הדיון בפרשה הוחזר לבית המשפט המחוזי למשפט חוזר ואל-עביד הורשע שוב, למרות שלא נמצא קשר בינו לבין הגופה ומקום מציאת הגופה. בערעור על ההרשעה, בית המשפט העליון זיכה אותו מרצח, אך הותיר את ההרשעה באונס על כנה. בעקבות כך העניין הגיע לדיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים. בהרכב זה הורשע אל-עביד גם ברצח, ונגזר עליו עונש מאסר עולם.

הפופולריים