ביהמ"ש העליון קבע הערב (ראשון) בתשובה לעתירות נגד החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ להפעיל אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר אזרחי המדינה, כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף קורונה. בהחלטה נקבע כי אם לא תחל חקיקה בעניין איכוני השב"כ עוד השבוע - לא ניתן יהיה לעקוב אחר אזרחים.
בג"ץ קיבל את העתירות וקבע שבניגוד לנקודת ההתחלה, כעת הפגיעה הקשה בפרטיות האזרחים כבר מעוררת קושי רב. במיוחד כשמדובר בשב"כ ובנושא שהוא לא בליבת העשייה הבטחונית. לכן, קבע בג"ץ, פגיעה כה משמעותית צריכה להיות בחקיקה ראשית ועד ל-30 באפריל. עם זאת, אומרים השופטים, אם יחלו בהליך - ייתנו להם עוד כמה שבועות להשלימו.
תוכנית המעקב של השב"כ | הדיווח של @almog_tamar על פסיקת בג"ץ מתוך #חדשותהערב pic.twitter.com/jcgQJl24Gp
— כאן חדשות (@kann_news) 26 באפריל 2020
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות עמדה על כך שהתפרצות מגיפת קורונה והתפשטותה הובילה לשינוי סדרי החיים בישראל וברחבי העולם וכי בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה הייתה הממשלה מוסמכת לקבל החלטה להפעיל את השב"כ, כדי להסתייע באמצעים הטכנולוגיים שברשותו לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, המיועדות לאתר אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים מאומתים וליידע אותם שעליהם להיכנס לבידוד ביתי.
החקיקה הראשית נדרשת, לדברי חיות, בהינתן העובדה כי האמצעי שנבחר על ידי המדינה הוא אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש. בהקשר זה צוין שהבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות.
עוד נקבע כי המצב המשברי החריג והנדיר בכל קנה מידה שעמו אנו מתמודדים, הצדיק נקיטה באמצעים החריגים שתוארו, אך יש לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה.
בעדאלה ובאגודה לזכויות האזרח, ממגישי העתירה, בירכו על החלטת בית המשפט. "בית המשפט הכריע כי על הממשלה והשב"כ להיות כפופים לחוק", אמרו בעדאלה. באגודה הוסיפו: "זהו תקדים בעל חשיבות היסטורית, הרבה מעבר לכאן ועכשיו - הוא מנע תקדים מסוכן, וסכנת הידרדרות לחברת מעקבים שבה ניתן להשתמש בסמכויות השב"כ למטרות אזרחיות".
שר האנרגיה יובל שטייניץ מתח ביקורת על בית המשפט ואמר כי הוא "כמי שעומד בראש צוות השרים שבחן בשבועות האחרונים את מעורבות השב"כ במאבק במגיפת קורונה, אני קובע כי לעבודת השב"כ תרומה מכרעת בריסון המגיפה, וביכולתנו להסיר בהדרגתיות את הסגר ולהחזיר לאזרחי ישראל את חופש התנועה והעיסוק שלהם. לכן אני מודאג מהחלטת בג"ץ ומסד הזמנים הכמעט בלתי אפשרי שאליו הוא מכניס את הממשלה בהתערבותו המוגזמת והמיותרת".
שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, מתחה ביקורת על ההחלטה ואמרה כי "כלי השב"כ הוא יעיל ולמעשה שליש מכמות החולים אותרו בעזרתו. אין כרגע תחליף טכנולוגי טוב יותר. ועדת חוץ וביטחון מפקחת על הפעלתו בצורה הדוקה ואם נדרשת חקיקה ראשית זה מה שצריך לעשות. הפגיעה בפרטיות עדיפה על הפגיעה בחיים והפגיעה ביכולת להתפרנס, לכן חשוב להמשיך להשתמש בו, תחת פיקוח לזמן קצוב ובמגבלות".
עיתונאים שיאובחנו כחולים - יקבלו שהות לאשר מעקב השב"כ אחריהם
בית המשפט הוסיף וקיבל עתירה של ארגון העיתונאים נגד שימוש באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ כלפי עיתונאים שאובחנו כחולים בנגיף קורונה. דעת הרוב (הנשיאה והמשנה לנשיאה חנן מלצר) עמדה על כך שלחופש העיתונות ולהגנה על מקורות עיתונאיים משנה חשיבות בימים של משבר לאומי.
לפיכך נקבע מתווה, שלו הסכים ארגון העיתונאים, ולפיו רשימת העיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי תימסר למשרד הבריאות ועיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יתבקש על ידי משרד הבריאות להסכים להעברת פרטיו לשב"כ. ככל שתינתן הסכמה כאמור, יופעל המנגנון בדרך הרגילה. ככל שהעיתונאי יסרב, תינתן לו שהות בת 24 שעות לפנות לבית המשפט ולקבל צו שימנע את העברת פרטיו לשב"כ. בד בבד תיערך לו חקירה אפידמיולוגית פרטנית והוא יתבקש לחתום על הצהרה לפיה הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים, ככל שבא עמם במגע ב-14 הימים שקדמו לאבחונו.
"פגיעה בזכויות אדם עם שקיפות חלקית מאוד"
במהלך דיון היסטורי בבית המשפט העליון ב-16 באפריל, ששודר לראשונה בשידור חי, אמרה נשיאת העליון אסתר חיות שיש באופן איכון הסלולריים של חולי קורונה שמפעיל שב"כ מסגרת תקנות החירום "פגיעה בזכויות אדם עם שקיפות חלקית מאד לגבי התהליך". בדיון בעתירות שהוגשו נגד התהליך אמרה חיות: "זה דבר שאין לו אח ורע בעולם, וכאן נכנסות שאלת משפטיות של פגיעה בזכויות אדם מול התועלת, ואלו מבחנים חוקתיים שאנחנו מנסים להבין אותם". נציגת המדינה חשפה בדיון ש-4,600 איש אובחנו כחולים בעקבות האיכונים. כמו כן, נאמר שנבחנת האפשרות להרחיב את סמכויות השב"כ.
בג"ץ דן בארבע עתירות נגד השימוש בתקנות לשעת חירום בהתמודדות עם משבר הקורונה, ובהן השימוש באיכון טלפונים סלולריים של חולים. בהתייחס לעתירה נגד השימוש באיכון טלפונים סלולריים של חולים מתחו השופטים חיות ומלצר ביקורת על כך שמאז החל השימוש ביכולת שב"כ לאיכון טלפוני לא נעשתה עבודה אמיתית לחיפוש חלופות. "לא ייתכן שהכלי הזה של השב"כ הוא איתנו להרבה לחודשים", ציינה חיות ומלצר הציע למנות גורם אובייקטיבי בעל אמון ציבורי - איש שב"כ לשעבר או שופט עליון לפקח על השימוש שעושה שב"כ באיכון טלפוני.
הפרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות אמרה בדיון כי "אין שום ספק שבלי הכלים המשולבים שנקטנו - בידודים, הגבלות חברתיות - ללא זה היינו במצב איטליה". על דברי חיות בדבר הפגיעה בזכויות האדם שנגרמות מהשימוש בתקנות הללו אמרה פרופ' סדצקי: "מסכימה עם כל מילה, שמחה שלא אני צריכה לקבל את ההחלטות. כל האמצעים שאנו נוקטים לא היינו חולמים לנקוט בשגרה, או אם היתה אלטרנטיבה".
