סמכות המשטרה להשתמש באיכון הטלפונים הניידים של האזרחים על מנת לאתר אזרחים שאמורים להימצא בבידוד פקעה הלילה (רביעי) בחצות. במהלך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון בכנסת הועלו הסתייגויות רבות ודרישה לצמצם את הסמכויות שניתנו למשטרה, ובהתאם צפויים תיקונים בהצעת החוק, שבלעדיו כאמור, המשטרה לא תוכל להמשיך לאכן טלפונים ניידים.
יו"ר הוועדה, גבי אשכנזי, כתב בחשבון הטוויטר שלו לאחר הדיון: "לאור ההסתייגויות שהועלו בדיון על-ידי, ועל ידי חברי הוועדה, ובהמשך לעמדות שהציגו אנשי המקצוע - הממשלה ביקשה לבחון מחדש את נוסח החוק בהתאם. ככל שיעלה צורך בהמשך, נכנס את הוועדה מחדש".
המשטרה יכולה הייתה לדלות מידע מהטלפונים הניידים במסגרת תקנות שעת חירום שעברו לפני כחודש. התקנות הוארכו בשבוע ואז ביממה נוספת כדי לסיים את עבודת החקיקה בנושא. בדיון שנערך בבג"ץ בנושא לפני כשבוע, מתחה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ביקורת על איכון הטלפונים הניידים.
חיות אמרה שיש באופן איכון הטלפונים הסלולריים של חולי קורונה "פגיעה בזכויות אדם עם שקיפות חלקית מאוד לגבי התהליך". בדיון בעתירות שהוגשו נגד התהליך אמרה חיות: "זה דבר שאין לו אח ורע בעולם, וכאן נכנסות שאלת משפטיות של פגיעה בזכויות אדם מול התועלת, ואלו מבחנים חוקתיים שאנחנו מנסים להבין אותם". נציגת המדינה חשפה בדיון ש-4,600 איש אובחנו כחולים בעקבות האיכונים. כמו כן, נאמר שנבחנת האפשרות להרחיב את סמכויות השב"כ.
על רקע התפשטות נגיף קורונה בארץ, אישרה הממשלה ב-16 במארס פה-אחד בדיון טלפוני תקנות לשעת חירום. במסגרת התקנות אושר למשטרה לבצע איכון לטלפונים הניידים של האזרחים על מנת לאתר אנשים החולים בקורונה או כאלה שבאו במגע עם חולה וחייבים בבידוד. צעד זה ספג ביקורת רבה, ומצד שני גם הצדקה. נגד החוק הוגשו כמה עתירות לבג"ץ.
